מן העיתונות - אדמה - בקתה קולינארית

למסעדת ADAMA, המוגדרת כ"בקתה קולינארית" וממוקמת ברחובות היפים שמאחורי היקב הגדול של כרמל בזכרון יעקב, הגענו בערב קריר של סתיו. המסעדה שוכנת במבנה אבן עתיק משוחזר מהמאה הקודמת, על גבעת זמרין שבמושבה, ממנה נשקף נוף לאזור כולו. העיצוב כפרי, האווירה קלילה ולא מחייבת, אך מיד בכניסה ברור שההקפדה על איכות ונעימות לא תיעצר בריהוט אלא תימשך גם כשיופעלו בלוטות הטעם.

התפריט של המקום הוא תפריט ביסטרו המבוסס על המטבח הים תיכוני – עם מקום של כבוד לחומרי הגלם הטריים של הצפון, הנבחרים ממשקים שבסביבה. יש במסעדה תפריטי ארוחות בוקר, תפריט עיקרי לארוחת הערב, ואפילו תפריט מיוחד לשעות הקטנות של הלילה, הכולל טעימות אלכוהול מהבר של המקום.

אנחנו הגענו, כאמור, לארוחת ערב, שנפתחה בסביצ'ה דג מעודן עם קוביות עגבניה, כוסברה ונענע - מנה ראשונה קטנה, טעימה ונעימה, המצטיינת, כמו שנראה גם בהמשך, בפשטות והימנעות מהתחכמויות מיותרות. לצדה טעמנו מנה של חציל קלוי ב(קצת) טחינה גולמית, שלצידו עדשים, פרוסות סלק ובשר טלה. זוהי מנה ראשונה כבדה וגדולה יותר, ונראית כמו ארוחה מזרחית שלמה שהוקטנה למימדי מתאבן. החציל עצמו מצויין, התוספות שגרתיות למדי, אך מדובר עדיין בפתיחה בטוב טעם.

אופציה נוספת למנה ראשונה הוא סלט אנדיב עם לבבות חסה, נקטרינות, גבינת דנה בלו דומיננטית, אגוזים בכרמל ושומר, וגם תפוח. לטעמי, השתלטה הגבינה על הסלט כולו והפכה אותו למנה הראשונה הפחות מלהיבה מבין השלוש, אך בת הזוג לארוחה, גם היא דומיננטית, לא הסכימה כלל. "חינני ומלא חיים. שילוב טעמים מוצלח, והגבינה - הרי זה טבעי שטעמה יבלוט". כך חרצה, ולקחה עוד כף.

העיקר הפשטות

המנות הראשונות באדמה אינן ענקיות, והן משאירות הן מקום והן ציפיה לבאות. גם הלחם מוגש בכמות סבירה, אולי מתוך התחשבות בסועדים, שכן המנות העיקריות של המסעדה בהחלט מצדיקות שמירה זהירה על תיאבון מתמשך.

ניוקי אספרגוס במרטיני שהגיע לשולחן בקערה עמוקה נראה מושלם. לאחר שני ביסים היה ברור שהוא לא רק נראה כך. הוא באמת מושלם. המנה הלא גדולה היא בדיוק מה שניוקי צריך להיות - נימוח, איכותי, עדין ועם זאת מלא נוכחות. האם זה הניוקי הטוב ביותר שאכלנו אי פעם, תהינו, אך תאי המוח הפסיקו את פעולתם לנוכח החוויה החושית המהממת. לאדמה כדאי להגיע אפילו רק בשביל הניוקי הזה.

יציאה טובה נוספת של מטבח המקום היא דג לברק עטוף עלי גפן וממולא בעשבי תיבול. נשמע פשוט, ואכן כפי שציינו קודם, הפשטות כאן שולטת. המנה טעימה מאד, עלי הגפן פריכים, עשבי התיבול מענגים, ולכל העניין מתלווים שני כדורים של פירה סלק ופירה גזר מתקתקים ומעניינים.

מנה שלישית שניסינו, ניו יורק סטייק, היתה מסעירה פחות מאחיותיה, ולמעשה שגרתית כפי שאפשר לצפות מסטייק ששמו ניו יורק. הסטייק הגדול המלווה בתפוחי אדמה רגילים למדי הוא אמנם מנה שאי אפשר להתלונן עליה, אך אם כבר הגעתם לאדמה אולי תעדיפו את הטעמים המיוחדים יותר.

לאחר שאדמה הצליחה להמם אותנו לאורך שעה שלמה, לא נותר לנו אלא להמתין בסקרנות כדי לבדוק את הקינוחים. הרמה, מתברר, נשמרת גם בתחום המתוקים, ושלושת הקינוחים שניסינו קיבלו ציונים גבוהים ביותר.

את תשומת לבנו תפס מרק מלון שבתוכו נח כדור סורבה מנגו. הפשטות של רסק מלון ושזיפים, עם סורבה בטעם מנגו עשיר ואמיתי, עושה את שלה, והקינוח הזה הוא סיום קליל ומרנין לארוחה המעניינת שזה עתה סיימנו. קינוח אחר, שעליו גאוות המקום כנראה, הוא קוביות שוקולד-חלבה עם טחינה גולמית, ואכן מדובר במנה מענגת לאוהבי השוקולד, שגם מצטיינת בהגשה יפהפיה.

קינוח נוסף, פנקוטה קפה לימון עם רוטב פירות יער, הוא המעניין והמיוחד מבין השלושה. שילוב הקפה והלימון יוצר ניגוד נעים שמסיים את הארוחה בהפתעה.

ומה עם המחיר? "אדמה" אינה מסעדה זולה, אך כפי שהבנתם מהתיאור שלעיל, היא גם מציעה ברוב המקרים תמורה בעד האגרה. המנות הראשונות מוצעות במחירים של 38-52 שקל, הניוקי המצויין עולה 62 שקל, הלברק בעלי גפן 88 שקל, ואילו הסטייק הניו יורקי 115 שקל. מחירי הקינוחים - סביב 30 שקל. תפריט החורף של המקום, שייכנס לתוקפו בימים הקרובים, כולל גם ספריבס עגל, אוסובוקו שוק טלה בדבש והל, רביולי ברוטב לימון צלוי, רוזמרין ופרמז'ן, פירות ים ועוד.

אם בא לכם לשלב ארוחה עם סיור באזור זכרון, מציעים לכם באדמה מספר מסלולים בעקבות ההיסטוריה של מייסדי המושבות, סיפורי האהבה של המקום, ובין האתרים המקומיים - גני הברון, בית אהרונסון ועוד. הסיורים, המועברים על ידי מדריכים מקצועיים, מסתיימים כולם בארוחה המסעדה, ומוצעים במחירי "חבילה" מיוחדים.

איפה: מעלה הראשונים 8, גבעת זמרין, זיכרון יעקב
054-4315094, 04-6290896

לכבוד ט"ו באב בחרנו עבורכם 10 המלצות למסעדות קסומות ורומנטיות, שישאירו אתכם שבעים ומאוהבים.

לפעמים ט"ו באב הוא רק תירוץ - לצאת לבלות קצת בזוג, לנשום ביחד, לקחת כמה שעות של חופש ורומנטיקה אמיתית. ובאמת, לא משנה מה הסיבה, תמיד כיף לעצור לרגע ולהקדיש זמן למי שחשוב לנו באמת. מבנה קסום? נוף לים? אוכל משגע? אתם תחליטו מה רומנטי בעיניכם - אנחנו כאן עם עשר הצעות למקומות נפלאים לחגוג בהם ערב של אהבה.

אדמה, זיכרון יעקב

גבעת זמארין בזיכרון יעקב בשעות הערב, כשהבריזה נושבת, היא גם ככה מקום רומנטי למדי, אבל כשמוסיפים לזה את בית האבן היפה והאוכל הטעים של מסעדת אדמה, קשה לחשוב על מקום הולם יותר לחגוג את יום האהבה. אודי אסרף, השף התל אביבי לשעבר, מאמין כי בישול טוב צריך להחצין את חומרי הגלם (בתנאי שהם טובים, כמובן) ולכן האוכל כאן תמיד מחייך מטריות ומיצירתיות. כל זה, לצד נוף פסטורלי לכרמים בעמק ועיצוב כפרי מרשים - מי צריך יותר?

אווירה: שמחה, ידידותית, כפרית במידה הנכונה, אך שיקית ומקצועית.
המלצה שלנו: להגיע מוקדם וליהנות מהשקיעה ומתערוכת התמונות (הארוטיות בחלקן) של פיקאסו שמוצגת במקום.
מיוחד לט"ו באב: סיור רומנטי ברחבי זיכרון יעקב שיסתיים בארוחת טעימות זוגית בת שבע מנות ושני סוגי יינות. בין המנות: אצבעות קלמרי ממולא, וניוקי ביתי ברוטב פסטיס.
מחיר: 155 שקל לאדם לארוחה או 195 לאדם כולל הסיור.
» אדמה, מעלה הראשונים 8, זכרון יעקב

הנוף מרהיב, החברה נעימה והאוכל טעים ברובו - הרומנטיקנים והמשקיענים ישמחו לקפוץ לזכרון יעקב לארוחת הבוקר של אדמה .

הדיל: ביום חמישי התבהרו השמיים, השמש יצאה מבין העננים וטיגנה את העוברים והשבים בקרניים אימתניות. מטעמי לחות ויתרנו על הרעיון להימס בבית קפה תל אביבי והצפנו עד זיכרון יעקב הלבבית. חנינו איפה שחנינו והתקשרנו לאדמה - בקתה קולינרית, כך מבטיח האתר, לקבל הכוונה. האישה החביבה מעברו השני של הקו הסבירה שמדובר ברבע שעה של הליכה במורד דרך היין היפהפייה בחלקה הפחות מתוייר של זיכרון יעקב, בה הובילו חביות גדושות ביין בשנים בהן הנדיב הידוע פרש חסותו על המושבה. אחרי אי אילו ביטויי עצלות מצידנו ושידולים לבביים מצידה, הסכמנו להליכה תחת השמש הקופחת, במיוחד אחרי שהובטח לנו שמדובר בירידה. את עניין הדרך חזרה הדחקנו והחלטנו למצוא פתרון על בטן מלאה. הדרך המובילה אל אדמה השוכנת בגבעת זמארין העתיקה זרועה ביקבים, ובימים של ראות טובה חושפת נוף מרהיב בעל עשרות גוונים של ירוק של ההרים ועמקי הסביבה.

תפריט ארוחות הבוקר מציע את הדיל המוכר (45/87 בגרסה הזוגית) של ביצים עם תוספות לבחירה, מבחר טפאס, סלט, לחם ושתיה קרה או חמה, לצד גרסה עשירה יותר (65/118 בגרסה הזוגית) הכוללת בנוסף לנזכר מעלה גם תוספת שרימפס בביצים, מנת מוזלי וכוס יין לבן. כמו בכל מקום שאימץ את התודעה הבריאותית יש ארוחת בריאות (31 שקלים) עם יוגורט, דבש, גרנולה ופירות העונה ו- ADAMA אלומה (48 שקלים) הכוללת ביצה על לחם קלוי עם אספרגוס, סלט וטאפס של בוקר.
בחרנו בארוחה הזוגית הראשונה.

השעה: ארוחת הבוקר מוגשת במהלך השבוע בין 8:00-12:00 וביום שישי בין 9:00-13:00.

החברה: המסעדה נמצאת בתוך בית אבן משוחזר ומסביבה צמחי תבלין רעננים, כך שהפסטורליות והרומנטיקה צצות מכל פינה ומושכות זוגות מאוהבים. בזמן שאנחנו סעדנו את ליבנו, פקדו את המקום עוד ועוד זכרונאים ותיקים שהגיעו בלבוש ספורטיבי, מצוידים בספר קריאה ותפסו פינה חמימה במרפסת העץ לארוחת בוקר נעימה.

השתייה: על אף שהמיצים לא נסחטים במקום, הופתענו מטעמן הטוב והכמעט טבעי של מיץ האשכולית האדומה והלימונדה. שום מתיקות תעשייתית לא נרשמה.

הקפה: איכותי, ארומטי, מוקצף כהלכה ומוגש בספל רחב מידות.

הממרחים: פה נתגלעה בעיה כי כשקראנו בתפריט את צמד המילים המבטיחות "טפאס עונתי", חוש הטעם שלנו נדד למחוזות רחוקים של ירקות ופירות שבתקופת חייהם הקצרה מקבלים את מלוא הכבוד וההדר במגוון ביטויים קולינריים מרתקים. בפועל מסתבר שמבחר הטפאס העונתי כלל צלוחיות חמר מרהיבות מלאות במגוון סוגי גבינות. הקוטג' העונתי היה אמנם מוצלח, אבל עדיין רק קוטג'. גבינת שמנת עם עירית היתה הומוגנית, סמיכה ומאוד טעימה וכך גם גבינת שמנת אדומת גוון זרועה עגבניות מיובשות.
גבינה מלוחה בקוביות היתה מאכזבת, קשה ויבשה, וטחינה מתקתקה עם עשבי תבלין היתה מרעננת וטובה. כוכב הטפאס העונתי, שבניגוד לאחרים דווקא יישם את עיקרון ה"אמת בפרסום", היה אבוקדו שנחתך לקוביות, נזלף עליו מיץ לימון ומעליו נבזק מלח גס, והיה בגדר מעדן.

הלחם: גם הוא כמו הטפאס הגיע בכלי חמר מצודד ומסיבי ולצידו חמאה וריבת אגסים מתוקה ומתובלת בעוצמה. הלחם עצמו היה מהזן הכפרי, כהה ודחוס עם קרום עבה ופריך ולאחר שחזר מחימום היה טעים אפילו עוד יותר והצדיק את כמויות החמאה שנתחסלה יחד איתו.

הביצים: נחמד מאוד עניין התוספות המגיעות עם הארוחה ונחמדה עוד יותר העובדה שלא צריך לבחור רק תוספת אחת אלא אפשר להשתולל עם כולן בבת אחת. בחרתי בעשבי תיבול, גבינת פטה ופרמז'ן. החביתה שהגיעה היתה זרועה בכל אלו בכמות נדיבה, פריכה בשוליים, בדיוק כמו שאני אוהבת, וטעמה היה נפלא. ככל שהתקדמתי את עבר האמצע גילתי שהביצה אפעס, לא בושלה עד הסוף ותוכנה נותר נא. ביקשתי להחזיר לסיבוב נוסף על האש אך במקום זאת האכולה קיבלתי חביתה חדשה דנדשה שהפעם, ואולי מתוך יתר נדיבות, הכילה הררי גבינה שגוררה מעל ויצרה מעטפת מעט מבהילה. הפעלתי דמיון המודרך והתענגתי על הזיכרון החושי של החביתה המשובחת הראשונה.

הסלט: בהמשך לאבוקדו המוצלח, גם העגבניות והמלפפונים היו מלאי טעם ופריכים מטריות ורק עלי החסה נראו מעט מותשים מהחום האכזר. התיבול היה עדין וטבעי והכמות היתה יפה.

השירות: סבלני, מחויך, עירני וקשוב. כל מה שאפשר לייחל לו בבית בביצה התל- אביבית. האוכל הגיע במהרה והחשבון לא הצריך המתנה מיותרת.

השורה התחתונה: ארוחת הבוקר באדמה לא רעה בכלל וכמעט כל מה שהוגש לשולחננו זכה לצקצוקי "טעים לי", אך בהתחשב בסביבה בה היא ממוקמת, באווירה ובהבטחות הקולינריות שבתפריט, ציפינו להרבה הרבה יותר, במיוחד כשאת המקום מקיפים כל- כך הרבה שטחים חקלאיים וצמחי תבלין מטופחים. אם ייקחו את המנות צעד אחד קדימה מבחינת יצירתיות ושימוש בחומרים מעניינים המצויים בשפע בסביבה, יוכלו לשאת את השם "בקתה קולינרית" בגאווה.

למחפשי הגורמה: "אדמה"

המדרחוב של זיכרון הוא טבורה של המושבה, אבל הבשורה הקולינרית של "אדמה" מגיעה דווקא מגבעת זמארין. יש פה בתי אבן ישנים - חלקם משוחזרים כמו "אדמה" - ונוף מטריף להרים ולים. מדרחוב מספר 2? חכו ותראו.

המסעדה המצוינת והאוויריתית הזו, ששווה להגיע אליה במיוחד, היא בדיוק מה שחסר באזור. זוהי מסעדת שף (אודי אסרף, לשעבר "ימאקה" ו"ברקרולה") עם תפריט מגובש, מעניין ומגוון, אך כזה שלא עולה על גדותיו. בעלי המקום הם רפי ודגנית אזולאי 'זיכרונים' ואנשי הייטק לשעבר, שחלמו על משהו בתחום והעזו לעזוב הכול ולהגשים. לדברי בתם, מאיה – מנהלת המסעדה שהרכיבה את תפריט היין העשיר (90 יינות) ובקיאה בענבים ובמסעדנות – ההזדמנות פשוט התלבשה עליהם. בינתיים נראה שהם עושים הכל נכון. השיפוץ (שארך שנה) מרשים, הבחירה בשף מוצלחת, וניכר שהם מגיעים מלאי תשוקה, ממוקדים ועם רצון לבדל עצמם מאחרים.

אין פה חלוקה קלאסית לראשונות ועיקריות אלא בתמהיל נכון של 4 מנות וקינוח, שישביעו זוג ויספקו רמת עניין קולינרי גבוהה מבלי לגרום לאיבוד תחושה בבלוטת הטעם. יש פה דגים (סביצ'ה מפוצץ בטעמים), מנות בקר (אוסובוקו מוצלח) ופירות ים (ניוקי בברוט סרטנים) והמרכיבים מטופלים בכישרון תחת ידיו של השף הצעיר והנלהב.

אסרף מגיש מנות טובות ומקוריות, אך מחוברות לאדמה. קחו למשל את העגבניות שהוגשו לנו עם דג המוסר – הן עוברות טיפול בסירופ יין, חמאה וציר דגים – רק כדי שבסוף תתקבל עגבנייה שלא הלכה לאיבוד בתהליך וטעמה מודגש ונימוח. הניוקי פה נמס בפה ויפה שתפריט היין מחולק על פי האזור בו נבצרו ענביו. גם התמחור הוגן. כדאי לבדוק גם את ארוחות הבוקר המורכבות מבסיס + תוספות מאזטים לבחירה. דרך אגב, החזון של משפחת אזולאי לא נגמר במסעדה והתכנון הוא לפתוח בסמוך מלון בוטיק וספא. יש למה לצפות.

כמה זה עולה? ראשונות: 32-48 ש"ח, עיקריות: 61-77 ש"ח. ארוחות בוקר החל מ-38 ש"ח ליחיד, 70 ש"ח לזוג.
לא לפספס: שרימפס בקרם קממבר וזעפרן, אוסובוקו בדבש והל, וקינוח מסעיר בעדינותו של פנה קוטה לואיזה ולימון.

אדמה – בקתה קולינרית, מעלה ראשונים 8, גבעת זמארין, זכרון יעקב. 04-6293183

זכרון יעקב ממשיכה להיות אחד האזורים הנחשקים במדינה למגורים, וגם בתי הקפה והמסעדות משגשגים בה לקהל רעב לגרויים של מקומיים ומטיילים. כראוי לאזור מסוג זה, המסעדות ובתי הקפה הטובים ביותר כאן הם בעלי סגנון כפרי מובהק. גם "אדמה", שנפתחה לא מכבר, היא מסעדה בסגנון כפרי. היא שוכנת במרחק מה מהרחוב הראשי של העיר, באחד האזורים הוותיקים שרבים מהמבנים בו שופצו ונהפכו לגלריות, בתי קפה וחנויות בוטיק.

מן המסעדה, העומדת בקצה רחוב ללא מוצא, נשקף נוף מצודד של ההרים בסביבה, ואפילו הים נראה באופק. העובדה שמבנה האבן הישן שימש פעם רפת היא מעין בונוס נוסף לסגנונה הכפרי. אילו הגענו בשעת ארוחת הערב היינו ללא ספק מחליטים לשבת בפאטיו העץ, תחת כיפת השמים, אך מאחר שבצהריים היה חם למדי נכנסנו לחלל הממוזג בפנים, שמתנאה בקירות חשופים, רצפות עץ, וחלונות במסגרות ברזל.

המנה הראשונה שהגיעה לשולחן היתה לחם אגוזים ותמרים מעורר תיאבון, שהיה מוצק וטעים מאוד. התלוו אליו ממרח מלוח במידה של פלפלים אדומים שנטחנו עד דק עם שום ופלפל, ופנכה עם שמן זית מעורב בכמה טיפות חומץ בלסמי. כל אלה, יחד עם הלחם, יצרו רושם ראשון חיובי.

פתחתי את ארוחתי במנה של שרימפס צרובים על תחתית ארטישוק שרוקן מתוכנו, בלוויית רוטב של גבינת קממבר וקרם זעפרן. בארטישוק נותרו כמה עלים, ונהניתי לתלוש ולאכול אותם, והשרימפס והרוטב היו פשוט נהדרים.

למותר לציין שלאחר שהשרימפס נאכלו המשכתי וחיסלתי את לב הארטישוק. אחד מבני לווייתי בחר בקרפצ'יו טוב מפילה בקר; הבקר היה רך להפליא ונחתך לפרוסות דקיקות כנייר, ושמן בזיליקום ושבבי פרמזן שנבזקו עליו הדגישו עוד יותר את טעמו.

מנה נוספת, בויאבז, שהיתה רחוקה מאוד מבויאבז אמיתי, איכזבה. המרק הכיל יותר מדי עגבניות ופחות מדי ציר פירות ים, והיו בו אך מעט שרימפס וצדפות, ולא היו בו דגים כלל. לא זיהינו בו שום רמז לשום, לסלרי ולשומר שאופייניים לבויאבז, והוא הוגש, בניגוד למסורת, ללא הרוטב המסורתי, הרואי, המורכב משמן זית, פלפל חריף ושום. המנה נותרה על השולחן כמעט בשלמותה.

אחד מבני לווייתי בחר להמשיך את ארוחתו במנה של ניוקי. אף שהניוקי עצמם היו יכולים להיות מוצקים יותר, הם היו טעימים, ורוטב סרטנים עם כמה מולים ומעט טרגון כתיבול, העשירו את טעמם. עם זאת, פרחי הכרובית שהוקפצו עם הניוקי נראו לי מיותרים. אני הזמנתי לעיקרית אוסובוקו טלה. קיבלתי מנה נדיבה של בשר רך להפליא, שנשר מן העצם בנגיעת מזלג. הרוטב שבו בושל הבשר, שהכיל דבש והל, הוסיף רמזים מצודדים של מתיקות ומרירות. שמחתי לגלות בתבשיל קוביות לפת, אך לא הבנתי מה ההיגיון שמאחורי הוספת הסלק, שכן הוא מנוגד בטעמו ובמרקמו לשאר המרכיבים.

מנה עיקרית נוספת שהזמנו היתה קונפי שוק אווז. שלא כקונפי מסורתי שבו הבשר מוגש על העצם ומכוסה בשומן שבו בושל, הבשר כאן הוסר מהעצם ואז חומם עם טריפל-סק, ליקר קליפת תפוזים מתוק. אף שהמנה היתה רחוקה מדרך הכנתה המקובלת, היא היתה טעימה מאוד.

לצד האספרסו לסיום חלקנו שתי מנות של פנקוטה טעימה שהועשרה בלואיזה, והוגשה עם מעט קמפרי מצונן שצף על גבי הפודינג. חשבוננו, לשלושה, הסתכם ב-420 שקל, ולכך נוסף מחיר היין. פתחנו את הארוחה בשרדונה מיקב סומק, שכל כוס ממנו הוסיפה לחשבון 25 שקל, והמשכנו בבקבוק טריו מיקב פלטר, שעלותו 125 שקל. למרות שמצאתי פה ושם פגמים באוכל, בכל זאת המקום היפה, השירות והארוחה, סיפקו לנו חוויה נעימה. אני מניח שכאשר המסעדה תתגבר על פגמי הילדות שלה היא תשתבח עוד יותר.

"אדמה", מעלה הראשונים 8 גבעת זמרין, זכרון יעקב. טלפון: 6293183-04. פתוח כל יום בשעות 12:00-24:00.

Adama - בקתה קולינארית חדשה בגבעת זמארין בזיכרון יעקב, בבית אבן משוחזר

Adama, בקתה קולינארית נפתחה בגבעת זמארין בזיכרון יעקב, בבית אבן משוחזר. ביסטרו חדש המציע שלל מנות המוגשות למרכז השולחן בסגנון Sharing, באופן שיוצר תחושה ביתית ולא מחייבת. את האוכל מלווה מבחר עשיר של כ-90 סוגי יינות, בבקבוקים, בכוסות ובקנקנים. במקום מוגשים תפריטים משתנים בהתאם לשעות היום - עסקיים בצהרים, תפריט ערב עשיר ופינוקי לילה על כוס יין טוב.

המקום בבעלות משפחת אזולאי מזיכרון יעקב, שהתשוקה והאהבה לאוכל המלווה אותם שנים רבות, ובית האבן המרהיב שמצאו, הביאו אותם להגשים את חלומם.

על העיצוב אחראי ירון טל, שעיצב את המקום בסגנון כפרי וחם. טל יצר בקתה מקומית נעימה ואותנטית, המחולקת לשלושה חללים, אזור קבלת האורחים האינטימי, מחופה אבן מקורית עתיקה ומואר באמצעות נרות התלויים על הקיר ושנדליר עתיק, בו ממוקמים בר משקאות וארון יין מקסים בסגנון עתיק; אזור המטבח הפתוח שלקירותיו יוצמדו חביות יין דקורטיביות, מהן נמזגות לאורחים כוסות יין הבית. ואזור ישיבה חיצוני, לצד טרסות מדורגות, שבהן מגדלים תבלינים וירק לשימוש המסעדה.

על המטבח אמון השף אודי אסרף (לשעבר ברקרולה), שיצר תפריט עשיר ומגוון, המורכב ממנות ים-תיכוניות מגוונות וצבעוניות, המשמרות את טעם המרכיבים הטריים. אסרף עושה שימוש בחומרי הגלם האזוריים, בשר איכותי, ירקות שורש ועשבי תיבול הגדלים בחצר המסעדה, דגים ופירות ים טריים, ויוצר מטבח עונתי מקומי עם שיטות בישול צרפתיות וטיפול מוקפד בחומרי הגלם.

מן התפריט: פטריות בציפוי פריך עם קרם פלפלים ויוגורט עזים, פילה מוסר אפוי על ראגו עגבניות תמר, זיתי קלמטה, קונפי שום וכוסברה טרייה המוגש עם ניוקי פריך, כבדי עוף צרובים בציר יין אדום ואגסים המוגשים על מצע פירה אפונת גינה, קלמארי צרוב בחמאת עגבניות לחות, טימין, שעועית רחבה ויין לבן, קונפי שוק אווז ברוטב טריפל-סק תפוזים, ציר טלה, חמאה, לפתות, סלקים וקוסקוס, תבשיל אוסובוקו בדבש, הל, צ’ילי וקברנה על חיטה וירקות אדמה וקינוחים שונים.

על היין אמונה בת המשפחה מאיה, שלמדה, טעמה וחקרה את הנושא לעומק והשכילה לאסוף למעלה מ-90 סוגי יין איכותיים ממיטב היקבים בארץ ויינות מהעולם, במחירים שפויים, המסודרים בתפריט לפי אזורי גידול, ומוגשים עם כוסות יין תקניות. מאיה, המעודדת בגישתה צריכת יין עם האוכל מבטיחה אף ערבי יינן בקרוב במקום. מומלץ (מ.א.).
אדמה, מעלה הראשונים 8, גבעת זמארין, זיכרון יעקב, טלפון: 04-6293183.