מסעדת "צ'לו" בירושלים מגישה אוכל צפון איטלקי מסורתי לצד יין איטלקי ישראלי. הילה איל בילתה ערב ירושלמי בניחוח איטלקי משובח!
מעטות המסעדות, ובטח מחוץ למרכז המטרופולינים אשר מצליחות לא רק לשרוד, אלא גם להפוך להיות שם דבר של "מוסד ותיק ואהוב על לקוחות ותיקים" ולא פחות מ-20 שנה. למסעדת צ'לו בירושלים שמורה לי פינה חמה כזו בלב, עוד מהימים בהם הייתי גם אני ירושלמית. מאז ועד היום הצליחה המסעדה לא רק לשמר את שמה, אלא כמו יין צפון איטלקי בעשייה המסורתית ומזני ענבים מובחרים, הצליחה אף להשתבח עם הזמן.
ניתן לזקוף את ההצלחה הזו בעיקר לעדי כהן, הבעלים והשף מאז שנת 1992. צ'לו מוכרת כמסעדה בעלת תפריט בעיקרו צפון איטלקי מסורתי, עם נגיעות דרומיות. התפריט כולל בשרים, דגים, פירות ים, פסטות ועוד. בלי הרבה כותרות בעיתונים ובשקט של עשייה, המסעדה והתפריט מושכים אליהם קהל לקוחות, בעיקרו קבוע אך לא מעט אנשי עסקים ותיירים בירושלים, אנשי אקדמיה ומשפט, הנמשכים למקום כמו לשמוע מוזיקה קלאסית נעימה.
לעדי שורשים איטלקיים, ושמה של המסעדה לקוח מהשפה האיטלקית: צ'לו = שמיים, והשמיים יחד עם כלי הנגינה הנפלא הזה מעצבים את המוטו והאופי של המסעדה: אופק ומרחבים מול מסגרת וחוקיות שפועלים על פיהם.
תפריט האוכל והיין
התפריט של צ'לו עשיר ומגוון ובכל יום מוכנות כעשר מנות הייחודיות לאותו היום, לצד תפריט קבוע שנחשב כנראה ל"מנצח" עבור חך הלקוחות.
תפריט היין משלים בצורה טובה את האוכל. כ-50% מהיינות הם איטלקיים והיתר ישראליים, חלקם עם נגיעות/רמיזות לאיטליה. כך למשל מוצעים בכוסות יינות יקב יקב צ'ילאג. מחיר כוס יין: 30 ש"ח. כוסות אלה משתנות מעת לעת לפי בחירתו של עדי.
יין הבית הוא יין ליאופלד - יקב כפיר 2005, בלנד איטלקי אמיתי: סנג'ובזה, זינפנדל ונביולו. במחיר מצוין של 148 שקלים לבקבוק. יקב כפיר הוא יקב בוטיק מאז שנת 2003 (כיום באזור התעשייה קרית מלאכי) בבעלות מאיר כפיר, אשר החל בעשיית יין עם בת זוגו ריטה כתחביב. מאז, חובבי יין ותיקים מעריכים אותו ואת יינות היקב בעיקר כיינות שנעשים ברוח "חדשנית ויצירתית", אך גם צמודה למסורת. מעבר לכך, בלא מעט תעוזה, בלנדים שמגיעים עד כדי 6 זנים ויותר. נדיר למצוא מיינות יקב זה במסעדות ובטח במרכז הארץ או בחנויות יין.
תפריט היין כולו נבחר ונבנה על ידי עדי. בין היינות הישראלים בבקבוקים ניתן למצוא מיינות יקבי רמת הגולן כל הסדרות, ויינות מטרואר הרי יהודה המקיף את ירושלים, יש יינות אזורים מתאימים מיקב עמק האלה, קלו דה גת ועוד. סה"כ כ-26 סוגי יין, לא כולל ספשיילים.
"ההיגיון בבניית תפריט היין", מציין עדי, "הוא שלכל רמת מחיר של יין יש ייצוג החל מ-120 שקלים ועד הטווח העליון. בכל רמה בחרתי סוג יין שנראה לי כתמורה ראויה למחיר איטלקי או ישראלי".
בלי התלבטות וגם בהמלצת עדי, בחרנו את יין הבית (לאופלד של יקב כפיר) לליווי הארוחה וזו התגלתה כבחירה מצוינת.
מעיון בתפריט התרשמתי שגם יתר היינות הם value for money וניכר שנבחרו בקפידה על ידי עדי. הכל תוך כוונה לבטא "איטליה" ירושלמית במיטבה. היינות היותר יקרים אינם עוברים את ה-250 שקלים, אך למי שמחפש יינות מעניינים מיוחדים, אפשר גם לבחור בקצרין 1996 2,500 שקלים או קצרין 2003 ב-1,500 שקלים. לחובבי הזן והסגנון, ובעיקר לצד מנות בשר עשירות, יש גם אמרונה איכותי ב-450 שקלים.
המסעדה אינה מאפשרת להביא יין מהבית, אך עם תפריט שכזה ובטח בנסיעה מיוחדת לירושלים זה לא היה חסר.
נשמע שאנו באיטליה, אך למעשה המסעדה הקטנה משרה את אווירת חו"ל דוקא ממיקומה ברחוב ירושלמי צדדי. מעבר לכך, למרות החלל הקטן והעיצוב הצנוע, המסעדה מעוצבת בצורה נקייה ומוקפדת. ברקע מוזיקה מתנגנת כמשלימה לאופי ולשם המקום. עוד לפני הרשמים מהארוחה יש כאן אווירה איטלקית קלאסית ונעימה המשרה רוגע ונינוחות על לקוחותיה הנאמנים.
קרן המלצרית שאירחה אותנו ידעה נתנה שירות מיטבי ובהתעייצות עימה, לאחר ששמענו גם על מנות היום המיוחדות, החלטנו להתמקד בעיקר בהן.
הארוחה המלאה
לשולחננו הגיעה סלסלת לחם הבית מלאה בלחמניות נימוחות ובברוסקטות עם רוטב עגבניות וצלפים. בחרנו לפתוח בסלט רוקט (37 שקלים) - סלט רוקט עם עלי בייבי ועגבניות שרי איכותיות. רוטב עדין השלים את הטעמים באיזון נכון. מנה פשוטה ונכונה. לצידו ממנות היום, בחרנו ברביולי תוצרת בית ממולא בזוקיני ומוגש עם רוטב שמנת כמהין (60 שקלים). מנה יותר עשירה שהושלמה טוב עם הסלט ועם היין שכבר נמזג. במהרה התחלנו גם לדבר על געגועים לביקור מתבקש באיטליה.
לאחר הפוגה נכונה בין המנות, ועם השירות הקשוב שניתן, המשכנו, למנות העיקריות, שתיהן מה"מיוחדים של היום": הראשונה פילה ברמונדי טרי ברוטב שמנת שרימפס וזעפרן (120 שקלים) והשנייה, לינגוויני תוצרת בית ברוטב אספרגוס וכמהין (85 שקלים). למרות שהפסטה, במסורת האיטלקית נחשבת ל"מנה ראשונה", לנו היה די והותר במנה זו כעיקרית ובפרט שהחלטנו מראש שאין לוותר על קינוח איטלקי קלאסי.
מנת הדג הוגשה עם תוספת של ירקות שורש אפויים, אך גם אלה לא נדרשו באמת. הרוטב היה עדין והמנה לא הוצפה בשמנת, כפי שקורה מעת לעת במסעדות. מנה לא חדשנית מדי, אך בהחלט בטעמים וגוונים אישיים של שף, תוך שימוש נמוך בתמהיל המרכיבים ליצירת איזון בתרומת כל אחד למנה בכללותה.
תפריט המנות מתומחר באופן שפוי ביותר, בעיקר בהתחשב בעשיית האוכל המוקפדת והשימוש במרכיבים טריים ומיטביים. מחיר מנות הפתיחה נע בין 42-64 שקלים, מחיר מנות הפסטה נע בין 54-64 שקלים, מנות עיקריות כ-65-135 שקלים (המנה היקרה היא של בשר טורנדו נוסח השף) והקינוחים במחיר של 38 שקלים.
התפריט בעיקרו קבוע הרבה שנים אך כפי שמדגיש עדי יש בו את הנגיעה האישית שלי (בעצם של המשפחה) ולא תגלו טעם מיוחד כזה אצל אף מסעדה אחרת בסגנון. מעבר לכך, יש את תפריט הספשיילים המשתנה באופן קבוע. תפריט רחב וגדול, עד כדי תפריט שלם כשלעצמו (אפילו 8 פתיחה ו-3 עיקריות). כך שלצד המסורת יש גם נגיעות חדשניות ומרעננות.
לצד אלה, כאמור, תפריט היין משתדך מצוין הן במגוון היינות והן במחיר ובאיכות.
קהל הלקוחות, מספרת קרן, כולל לא מעט לקוחות ותיקים (למסעדה כזו ובעיקר במיקומה אין מגיעים דרך מקרה). הקהל כולל משפחות, אנשי עסקים (באמצע השבוע בצהרים מוצעות ארוחות עסקיות הנותנות מענה לאלה, כדוגמת באי ועידת הנשיא שהתקיימה בעיר לפני כחודש). ארוחה עסקית מוצעת במחיר האטרקטיבי של 60 שקלים למנת פתיחה ולמנה עיקרית ותוספת של 28 שקלים לקינוחים.
דווקא האווירה האינטימית (ובערב נוטה לרומנטית) מתגלה משך היום ואמצע השבוע גם כמתאימה ל"שבירת מחסומים" עסקיים.
לקינוח, מבית היוצר של המקום, בחרנו בעוגת שקדים עם כדור גלידת וניל (38 שקלים) ולצידה גביע זכוכית עם כדורי מלון וליצ'י טריים בתיבול של ליקר מרצ'ינו, באותו מחיר.
לסיום, שוב כמיטב המסורת האיטלקית, כוס אספרסו ארוך איכותי (14 שקלים).
23:00 ואנו נזכרים שיש עוד לחזור לכיוון תל-אביב. מחר מתחיל יום חדש, ואנו נפרדים מאויר ההרים הירושלמי ומהאוירה האיטלקית שלצידו, בידיעה שגם אנו יכולים להפוך ללקוחות נאמנים למסורת שנקווה שתמשיך להוכיח עצמה לעוד הרבה שנים.
http://www.israelwines.co.il/ArticleItem.aspx?id=4358
