שנות ה-80 היו תור הזהב למסעדות העגלונים של ה"על האש" בשכונת התקוה, כרם התימנים והסביבה. רבים הירקנים והקצבים מהשוק הקרוב (הכרמל או התקוה) שבמחי חומוס אחד ושיפוד בשר מתאים הפכו למסעדנים מומחים - לפחות בעיני עצמם. ככה גם זה בדיוק הרגיש בטעם. אך למי היה אכפת כל עוד שילמת מעט עבור הרבה של כלום, ובעיקר ששום דבר כשר אחר לא היה בנמצא.
בשנים האחרונות הגדילו פושטי העור לעשות. הם פירקו את מנת השיפודים למרכיביה השונים: בשר, סלט והתוספת הנלווית, ועל כל מרכיב הם חייבו בתפריט. יצא שארוחה ממוצעת במסעדה ה"עממית" עלתה יותר ממסעדת גורמה משקיענית. לכן עד עתה לא טיפלנו בז'אנר הנ"ל, אך לאחרונה רבו הפונים ליונה: "מה עם איזו מסעדת גריל טובה להתכבד בה. תגידי לו לחפש לנו". אז חיפשנו, והנה את שמצאנו.
מסעדת דרבי דגים וגריל מתנאה בשתי מעלות. הראשונה שבהן שהיא אינה יושבת במתחם התקוה, הכרם או אור יהודה, אלא במתחם ההיי-טק הפורח של מזרח תל אביב. השנייה והלא פחות חשובה הינה שהמסעדה היתה לא כשרה עד לפני כשמונה חודשים, והפכה פניה לכשרה למהדרין. היות שאנו בעניין של "הסבר פניך למתגייר", החלטנו לפתוח בה את מצעד פעמי המזרח של "שעת כושר".
כנהוג, הרי שלפתיחה הגיע המלצר החביב בחולצה הלבנה והמכנסיים השחורים, כשמעליו חג מפציץ 52 B אימתני, ממנו הומטרו עשרות מאזטים מסוגים שונים (פלטת סלטים קטנה/ גדולה - 28 ו-45 שקל בהתאמה).
כולם, עד האחרון שבהם, היו טריים מבציר המקום. היונה חגגה. החציל לסוגיו כיכב והצלחות שהתרוקנו מולאו מחדש על ידי ההנהלה, כשאבנר, הבעלים שהוא גם השף, מתמוגג מהתאבון הבריא שפיתחנו ממש לנגד עיניו. תשומת לבנו הוענקה לסלט הירקות הנדיר במקומותינו, שלא נקרע לרסיסים במגרדת אכזרית אלא נחתך דק ובאהבה על ידי מאן דהוא, שרחמי על כמה זמן לקח לו לחתוך את זה.
במסעדות הז'אנר, כדי לבדוק את רצינות כוונות ההנהלה באשר לטריות ולשימוש במרכיבים איכותיים, לכו על הממולאים, אפילו לפני הסלטים או יחדיו - אם הם לא נעמו לכם, אל תלכו על העיקריות. האמת, עדיף שתקומו.
הזמנו תפוח אדמה ממולא, היונה בחרה בחציל ממולא. שתי המנות באו בדיוק עם מנת ציר הרוטב הרצויה, מבושלות במידה. החציל היה מטוגן קלות ובשכבה דקה. שניהם עטפו בשר חתוך דק בסכין (לא טחון), תערובת של בקר וכבש, קינמון ועשבי תיבול, שהיו טעימים לעילא (20). רשמנו לעצמנו שעיטור הצלחות, בסגנון מניפת העגבניה והפרח שעוצב מהמלפפון החמוץ, נצפה במקומותינו בבר מצוה של בן דודי גדליה, וזה היה ממש מזמן.
לעיקריות - הגיע אלינו דניס מעולה (69), מנה שלא תקבלו ב"על האש" סטנדרטית. הדג טופל מצוין. טרם שנכנס לקבל צריבות קלות בגריל נבזקו עליו שמן זית ועשבי תיבול ובצדו קיבלנו רוטב רענן שהורכב משום, יין לבן ותחליף חמאה. ממול היונה צקצקה לטעמו של האנטרקוט שהזמינה, שהיה רך, עשוי במידה עם זקיקי שומן במקומות הנכונים. טעים, אבל לא יותר (80). מחירי העיקריות, נשמח להודיעכם, כוללים כבר את התוספות הנלוות. דרבי מתגאה במחלקת דגים ובשר מרשימה, עם מספר סוגי רטבים על פי המנה המבוקשת. זכרו את נייר הלקמוס של הממולאים. לכן, תוכלו לדגם ללא מורא מכל המחלקה.
באחרונות דגמנו פרפה פירות עונתי (22) - והם הבטיחו לשפר. במקום גם מחלקה לצמחונים ותבשילים עונתיים, שכנראה נשמח לשוב ולדגום גם אותם. את רוב התפריט תמצאו גם במחירים של התפריט העיסקי, אשר מתופעל משך כל שעות היום. משפחה ממוצעת או סתם עם חברים תיהנה מאוד מהשירות הפמיליארי, מהאוכל הטעים ומהמחירים ההוגנים. שבת שלום.