מן העיתונות - פריים Frame

במבט ראשון נראית "Frame" כעוד אחת מהמסעדות הממוסחרות שנפתחות בימים אלה בקצב מסחרר בשכונת רמת החייל בתל אביב, אך רושם ראשוני עלול להטעות. לאחר כמה דקות החלל הגדול, המרתיע בתחילה, נראה משובב לב: חלונות זכוכית גדולים עם פלדה שחורה, שולחנות כהים המובלטים יפה על ידי כיסאות עם ריפוד חום ערמוני, ומסכי וידיאו גדולים מעל לבר שמציתים את הדמיון והתיאבון.

סימן ראשון להקפדה על האוכל התגלה כבר במנה הראשונה - כנפי עוף ברוטב קרמל, תפוזים וזנגביל. הכנפיים עצמן טוגנו כך שהעור היה פריך והבשר רך בדיוק במידה, והרוטב הטוב שילב יפה בין מתיקות לחריפות. המנה הוגשה עם שלושה סוגי לחמניות, חמאה וממרח טעים על בסיס פלפלים ירוקים, מתוקים וחריפים.

כמנת ביניים בחרתי בקוקי סן ז'אק, שנעטפו בבייקון לפני ששופדו על שיפודי עץ, נצלו והוגשו ברוטב Beurre blanc (חמאה לבנה). שלושת הקוקי השמנמנים היו רכים ומלאי טעם, והרוטב היה ליווי מושלם: זהו רוטב צרפתי קלאסי, שמכינים על ידי הקצפת חמאה חמה עם יין לבן, חומץ, בצלצלים מאודים, מלח ופלפל. במיטבו, כפי שהיה כאן, הרוטב חם, סמיך וקטיפתי.

למרבה ההפתעה ההמבורגר היה מצוין. הבשר שפע שומן במידה הנכונה, הצ'יפס היו פריכים, ולצדם הוגשה כמות נדיבה של בצל מטוגן. הקינוח הורכב מתערובת חמה של שוקולד לבן וקרמל במעטפת בצק. התערובת הועשרה כנראה בטיפת ליקר גראן מרנייה והיתה טובה, אם כי מרוכזת ומתוקה מדי. גלידת הווניל שהוגשה לצד העוגה היתה מצוינת, וכך גם האספרסו שבו נחתמה הארוחה.

השירות ידידותי וקשוב, והשף אסף קאופמן מצליח להתקין מנות לא יומרניות שטעמן ומרקמן מוקפד. תפריט היינות רחב אך לא מתוחכם, אפשר להביא בקבוק משלכם. ארוחת צהריים עסקית, שכוללת כנפי עוף, המבורגר, שתייה קלה וקפה, עולה 70 שקלים. עם הקוקי סן ז'אק והקינוח הגיע החשבון ל-145 שקלים, כוס יין קיאנטי הוסיפה לו 20 שקלים. בערב ההיצע רחב יותר, והמחירים גבוהים ב-20%

כוכי מרדכי מכה שנית עם מסעדה באזור ההייטק של רמת החייל ותפריט עשיר.

עכשיו אפשר להכריז על כוכי מרדכי כמסעדנית בפה מלא. מי שחשבו שהמטבחון בסיטי טאוור הוא רק אפיזודה חולפת יתבדו, כשישמעו שמרדכי פותחת עם שותפים בסוף החודש גם את פריים (Frame) ברמתל החייל. אזור בועת ההייטק מתחזק בבועה מסוג אחר, לא כלכלית, אבל בהחלט אסקפיסטית, של משרדי הפקה ופרסום, ולכן גם המסעדה החדשה תמוקם בתוך המשכן החדש של קשר בראל. תפישת התפריט והתמחור דווקא מתאימים לתקופה הנוכחית שהסטארט-אפ המרכזי בה הוא קולינרי. עסקיות החל ב 39 שקל כוללות ראשונה של סלט קיסר, מרק היום או קרפצ'ו בקר ולמנה עיקרית שניצל עוף עם צ'יפס וטחינה ירוקה, תבשיל קוסקוס עם קציצות עגל בקר, מוסקה עם בשר בקר או סלט חזה עוף טנדורי עם אבוקדו. אפשר להסתפק רק במנה עיקרית ואז להשקיע 31 שקל בלבד. בעסקית של 69 שקל כבר מקבלים למנה ראשונה פטה כבד עוף או כנפי עוף פריכות ברוטב קרמל תפוז וג'ינג'ר, ולעיקרית ראפ קבב עגל מגולגל בטורטייה, ביף בורגר או סלמון. בפריים משקיעים גם בארוחות בוקר, החל בקפה וקרואסון או ארוחה על בסיס שתי ביצים כבקשתכם ועד פנקייק או טוסט צרפתי עם גבינה מותכת, תרד ובייקון.
מרדכי והשתופים כל כך מאמינים בשף שלהם אסף קאופמן - שרכש את הידע המקצועי שלו בניו יורק עד שהם מתכוונים לשדר לסועדים את המתרחש במטבח בזמן אמיתי על מסך פלזמה.

לצמחונים - רביולי פיקורינו ופרמז'ן או תפוח אדמה וכרישה. לדיאטה - אנטיפסטי ירקות בגריל או סלט קיסר. להפרת הדיאטה - גנאש שוקולד לבן עם קונפיטורת אננס וכדור גלידת וניל.

בחזית הבנין החדש, שבקומת הקרקע שלו נפתחה פריים (Frame), יש רחבת דשא קטנה. בעלי המסעדה מיקמו עליה כמה כסאות נוח חדשים, כנראה לנוי. מי שיכול לשבת על הכסאות הללו, מול המכוניות החולפות ברחוב, ולדמות שהוא על שפת הים, או לנשום את עשן האגוזים ולדמות שזו הבריזה, יכול גם לדמיין שפריים היא המסעדה המתאימה לו. אנחנו, למרבה הצער התקשינו בכך.

הגענו לשם בערב, ימים ספורים לאחר הפתיחה. אולי היה זה מוקדם מדי. המקום מושקע מאוד - שולחנות כהים, כסאות נוחים ומרופדים, צוות מלצרים גדול שבעלת הבית, או אולי זו המארחת, מלחיצה אותו למדי. בר בצורת ח', שרק סביבו יכולים לעשן (אפשר ליד השולחנות הקטנים במרפסת בחוץ, אבל שם אין מיזוג והמולת הרחוב קרובה), ארון המשקאות מואר, על הקיר מדונה משתגעת בדי.וי.די המקום מוגדר כשף בר. את הבר הבנו, מה מציע השף? לראשונות (24-50 ש"ח) אפשר לבחור בין סוגים שונים של סלטים, קרפצ'ו בקר, מדליון כבד אווז, קלמרי פריכים, פטה כבד עוף ומנת אנטיפסטי. מבחר המנות העיקריות מצומצם; סטייק פרגית (58 ש"ח), ספיבס בציפוי בוטנים (76 ש"ח), שרימפס או קריספי סלמון (78 ש"ח) או אנטריקוט שלצידו עוגת תפוחי אדמה ממולאת בצל ובייקון (88 ש"ח). קצת יקר וגם לא בדיוק מתחשב בצמחוניים; אלה ימצאו רק רביולי בטטה ברוטב שמנת ופרמזן (48 ש"ח).
חברי לארוחה, שלא בא לו על בשר באותו ערב, נאלץ להסתפק ברביולי. המנה הגיעה בצלחת ענקית אבל בכמות מצומצמת, ולא עצרה את הנשימה. כדי לישון בבית על בטן מלאה; סיפר לי מאוחר יותר, השלים את החסר בפלאפל ליד הבית.

אני הזמנתי רמפ קבב מתערובת של בשר כבש ובקר, שהיה אמור להגיע עטוף בטורטייה בתוספת טחינה ירוקה וצ'יפס בטטה. שני הקבבים היו עשויים בשר באיכות טובה, אבל הם הגיעו לשולחן (שוב בצלחת ענקית ומעוצבת) כשהם קרים למדי, והטורטייה הסתמית שמרה על הטמפרטורה הפושרת שלהם. הערימה הקטנה של הצ'יפס נראתה גלמודה לידם וגם הם לא היו חמים ומספיק, היה מאכזב.

מעיון בתפריט, דווקא העסקיות נראו מבטיחות; עד 12:00 יש מגוון של ארוחות בוקר, ובין 12:00 ל 17:00, עסקית ב 39 ש"ח מאפשרת ברירה בין סלט קיסר/ מרק/ קרפצ'ו למנה ראשונה, ושניצל עוף/ פסטה פנה/ קוסקוס/ מוסקה שוחה ברוטב עגבניות לעיקרית. מבחר נאה ומגוון יותר מהערב. העסקית המשודרגת (69 ש"ח) מאפשרת בחירה בין הרביולי שסיפרנו לכם עליו, סטייק פרגית, ביפ בורגר בלחמנייה, קריספי סלמון ואותו רמפ קבב שדגמנו. מבחר נאה, מחיר מוגזם.

לפחות חמש פעמים מרגע כניסתנו שאלו אותנו "הכל בסדר?" "טעים לכם?" וכו'. אפשר לייחס את זה להתרגשות של הפתיחה, אבל לא צריך להגזים. כמה פעמים אנחנו יכולים לכזב בשם הנימוס?
הצעתנו היא קצת להשתחרר, לאוורר מעט את תפריט הערב, אולי להוריד כמה שקלים במחירי המנות, ולקוות לטוב.

ריהוט: נאה, וגם האקוסטיקה טובה. מפיות: נייר. סכו"ם וצלחות: חדש ומבהיק. מים: צריך לבקש. שירות: מאוד משתדל, אולי קצת יותר מדי. שירותים: מרווחים ונקיים. חניה: בערב אין בעיה.

פריים: משחקים חיים ואוכל מצויין

המשחקים המוקרנים על מסכי הפלזמה מהווים תפאורה מצויינת לאוכל המשובח במסעדת פריים וכך הופכת כל סעודה לאירוע. הגענו למסעדה ביום חמישי, ובעוד הקהל במקום מריע לפארקר ושאראס, אנחנו הרענו לקומבינציית סושי נפלאה ולסטייק אנטריקוט 300 גרם, שגרמו לנו עונג גדול

לאחרונה יש תחושה שהכול קורה ברמת החייל. כל חברה המכבדת את עצמה, מיד מעבירה את מיטלטליה לאזור ההיי-טק והטלוויזיה. והיכן שיש ביזנס, יש כמובן גם פלז'ר. ברמת החייל, בואכה רחוב ראול וולנברג, ממוקמת המסעדה "פריים", מסעדת שף וסושי בר, אשר כשמה כן היא. שני מסכי פלזמה ענקיים תלויים על קירותיה, ובימים כתיקונם מקרינים על מסכים אלו שידורים חיים היישר ממטבח המסעדה, אפקט מקורי, משעשע ומעורר תיאבון. לעתים, מרצד ברקע ערוץ האופנה מרצד ואז הופכת המסעדה לסקסית יותר, עם קריצה למין הגברי. השידורים שברקע מוסיפים לארוחה (שאליה נגיע מיד...) מימד נוסף והופכים כל סעודה לאירוע בפני עצמו.

בימי ראשון מתקיימים ב"פריים" ערבי קריוקי תוססים, במהלכם נעשה שימוש במסכי ענק להנאת המשתתפים, שמזייפים איש בתורו את הצלילים האהובים עליו. האווירה שמסביב בוודאי גורמת לכל אחד להרגיש כוכב של ממש.

אך גולת הכותרת של מסכים אלו הן ההקרנות התדירות של משחקי ספורט חשובים, או אז נעשים יושבי המקום כולם שותפים לחוויה הספורטיבית ואיש אינו מרגיש בודד. משחקי ליגה ונבחרת בכדורגל וגביע אירופה בכדורסל הופכים ב"פריים" למדורת שבט מודרנית חמימה, סטייל פאבי הספורט הנפוצים בניכר.

וכך, בערב חמישי הגענו, בת זוגי ואני, לסעוד את ליבנו ולשוחח על השבוע שחלף. בערבי חמישי, באופן קבוע, משודרים משחקיה של מכבי ת"א ביורוליג. כבר בכניסה למקום, מבחינים בגודלו העצום ובאפשרויות הרבות שהוא אוצר בתוכו. ישנם שולחנות הממוקמים בחוץ, כאשר סככה מגינה עליהם בימות החורף, ובר סושי קטן הממוקם לצידם.

ובכל זאת בחרנו להיכנס פנימה. מארחת נחמדה הובילה אותנו, לבקשתנו, לשולחן צדדי ומשם יכולנו להביט סביבנו ביתר קלות. יש משהו בעיצוב המסעדה שמשלב בין מזרח ומערב - הקירות הלבנים, העיצוב המינימליסטי והכמעט יפני לצד טכנולוגיה הייטקית, בר ענק ומנורות עגולות בצבעים מתחלפים שטרם נראו כמותן.

הקהל מגוון, מכל המינים והסוגים. טווח הגילאים רחב ויש תחושה שכל מי שמבקר ב"פריים" ימצא את מקומו. ליד הבר ישבו גברים, ששידרו תחושה סקסית של פיק-אפ. זוגות מאוהבים הציפו את השולחנות הקטנים ובחוץ יכולנו להבחין במשפחות שלמות, שבאו לחגוג אירוע או לבלות ערב בנעימים, בקיצור הכול מכל.

השירות היה אדיב ויעיל. אותנו שירתה מלצרית חביבה במיוחד, שהמלצותיה התגלו כנכונות ומדויקות. בהמלצתה פתחנו עם יין תבור מעודן, שעשה את שלו ועירפל את חושינו במידה הרצויה. כמנות ראשונות, הוזמנו אחר כבוד סלט קיסר, שהורכב מלבבות חסה, קרוטונים וגבינת פרמז'ן, לצד נתחי חזה עוף על הגריל (תוספת מקורית לסלט קיסר, שהוסיפה רעננות וטעם).

כמו כן, הזמנו קרפצ'ו פילה בקר עם פרמז'ן, מנה שהתגלתה כנימוחה עם עדינות בטיבול ובצידה הגיע לחם הבית. אך גולת הכותרת של המנות הראשונות הייתה מנת הכנפיים. כחובבת כנפיים, אני יכולה לומר בלב שלם שהן היו מהטובות שאכלתי. פריכות בדיוק במידה הנכונה ומתובלות ברוטב צ'ילי מתוק, חריף ומדויק.

בעוד הקהל מריע לביצועיהם של פארקר ושאראס על מסכי הפלזמה הנישאים (והקפטן שלף מתייבש כרגיל על הספסל), אנחנו הרענו לביצועינו אנו כשחזינו בצלחות הריקות שהותרנו – ולא התייבשנו בכלל. כמנת ביניים הזמנו סושי - ואכן סושי קיבלנו. בתוך מגש המעוצב כספינת עץ, נחתה על שולחננו קומבינציית סושי נפלאה שהורכבה מקונוסים, ספיישלים, מאקי וניגירי. הסושי כבש אותנו. האורז היה טעים ובמידת החומציות הדרושה, הדג טרי ביותר והשילובים מעניינים. תוך גלישה איטית, מתובלת באדי יין, עברנו למנה העיקרית, שכללה סטייק אנטריקוט 300 גרם בתוספת של צ'יפס בטטה. כאן היתה טמונה המילה עונג. הבשר המשובח (המיושן במטבח ע"י שף המסעדה) בתוספת רוטב השמנת שצורף אליו, עומד בסטנדרטיים הגבוהים ביותר ולו רק בגללו שווה היה לבקר במקום.

כמובן שלאחר ארוחה שכזאת היינו צריכות כמה דקות להירגע, אך לא יכולנו לעצור בעצמנו ומבלי להניד עפעף פנינו לקינוחים. קרם ברולה עם בננה מקורמלת ועוגת טירמיסו על מצע ביסקוויטים, בתוספת אספרסו קצר, עשו את העבודה.

עכשיו יכולנו להתרווח לאחור ולעשן את הסיגריה שאחרי. ואפרופו סיגריה, ראוי לציין שלהבדיל ממקומות רבים במחוזותינו, ב"פריים" קולטי העשן עובדים היטב והסיגריות המעושנות במקום אינן מורגשות (לשמחתה של בת זוגי, שאינה מעשנת). וכך סיימנו עוד שבוע בארוחה שהייתה חגיגה של טעמים, חגיגה לחושים ובעיקר חגיגה לבלוטות הטעם. על המסך, מכבי ת"א ניצחה, כרגיל. על שולחן האוכל, אנחנו הרגשנו כמנצחות. אין ספק ש"פריים" הוא מקום טוב לפתוח איתו שבוע חדש.

בנוסף לאירועים הפתוחים שנערכים במסעדה באופן שוטף, ניתן לקיים ב"פריים" אירועים סגורים בשישי בצהרים - אירועי בראנץ' עד 100 איש, בתאום מראש עם המסעדה.