מן העיתונות - כיתאבון Kitaboon

מוחמד עטיה, נשוי המצפה לילד ראשון מכפר יפיע, הוא הבעלים של מסעדת "כיתאבון" בנצרת. אחרי שעסק שנים רבות בתוכנה ומערכות מידע, כשכיר ואף כעצמאי, חזר לעיר הולדתו ופתח מסעדה המגישה אוכל ערבי אותנטי בניחוח תל אביבי הייטקיסטי.

כשסיים תיכון בגיל 18 נפטר אביו של מוחמד עטיה, והוא נאלץ לעבוד במספר עבודות שונות כדי לחסוך כסף ללימודים. מגיל קטן הוא ידע שיעסוק במחשבים. גם את התיכון סיים במגמת מחשבים והמסלול היה ברור לו. בגיל עשרים נרשם ללימודי הנדסת מערכות מידע בפקולטה למחשבים בטכניון חיפה. כשסיים את לימודיו הוא העתיק את מקום מגוריו לעיר הגדולה תל אביב והחל לעבוד בחברת ההייטק צ'ק פוינט בתל אביב. אחרי שנים בתחום ההייטק כשכיר הוא החליט לצאת לדרך עצמאית כשפתח חברת ייעוץ בתחום מערכות המידע לחברות תעשייה.

בגיל 31 חזר עטיה הביתה לכפר עם המון געגועים לעיר הגדולה תל אביב שהשפיעה מאוד על אורח חייו והשקפת עולמו. אורח החיים בתל אביב האורבנית והחופשית, הלך הרוח, הסגנון והתרבות, כל אלה היוו לו השראה לפתוח מסעדה בסגנון הזה בלב נצרת הגלילית.

מסעדת "כיתאבון" החלה את דרכה כבית קפה תרבות בלבד, ששם דגש על תרבות ואמנות, והיווה אבן שואבת ליוצרים ואנשי רוח בקהילה. עטיה שרצה לתת במה לקולינריה איכותית ולהציע תפריט אוכל חדש ומגוון בדגש על מנות דגל מהמטבח הערבי המסורתי רב השנים. עטיה: "הניסיון לשלב בין הרוח, התרבות והאמנות לבין אוכל ערבי אותנטי מוקפד וחדשני, יוצר שילוב מיוחד שחוצה מגזרים"

אתה זוכר את היום שהחלטת להקים את המסעדה?
זה התחיל כשעזתי את תל אביב וחזרתי הביתה לנצרת לאחר 12 שנים. הרגשתי רצון להקים משהו חדש ומיוחד בעיר נצרת. דבר שישלב בין המסורת הנצרתית וחיי הפשטות שגדלתי בהם, לבין אורח החיים בתל אביב האורבנית והחופשית.

מה העסק שלך מציע כיום ללקוחות?
המסעדה שלי מציעה תפריט אוכל חדשני ומיוחד. מבוסס על האוכל מהמטבח הערבי המסורתי בשילוב טוויסט רענן ועכשווי. בנוסף, הושקעה מחשבה רבה בקונספט העיצובי של המסעדה. במקום נערכות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים ואירועים מוזיקליים.

מה האתגר הגדול בעסק שלך?
הקושי בהתחלה למתג את הקונספט הזה אצל המקומיים. הם לא פתוחים לקבל מהר רעיונות חדשים ובפרט רעיון של מסעדה לא סטנדרטית כמו המסעדה שלנו.

מי ההשראה שלך?
מנכ"ל חברת צ'יק פוינט. חברת הייטק הראשונה שעבדתי בה.

איפה המסעדה שלך נמצאת בעוד 5 שנים?
רשת מסעדות "כיתאבון" ברחבי הארץ.

לכתבה המקורית לחצו כאן

כל יום לומדים משהו חדש, גם כדוברת ערבית סבירה, לא ידעתי ש-כיתאבון זה בעצם מקום לקרוא ולשתות קפה, והנה הגעתי למקום בו אפשר לאכול טוב, לשתות קפה טוב, וגם לקרוא ספר, לצפות בתערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים, להאזין למוזיקה וליהנות מאירועים מוזיקליים של נגני עוד וקאנון, או סתם לתפוס פינה בגלריה ולעבוד שם, כי החיוך של מחמד עטייה הבעלים גורם לך לרצות לשבת במקום עוד עוד.

מחמד הוא איש מערכות מידע בעברו, שעשה הסבה ופתח מסעדה שלקחה את האוכל הערבי הנצרתי וחיברה אותו להווה; מקום שמשלב ספריית יין מעניינת, ספריית קריאה, גלריה ואוכל, במרכז נצרת אבל במקום צדדי, לא רחוק מהשוק ומשאר אטרקציות מקומיות, מבנה מודרני שנותן הרגשה של בית.

התפריט בנוי מארוחות בוקר, כריכים, סלטים, או ארוחות מלאות, עם, בשר, עוף, קצת ים, וגם מנות ילדים. השף אמיר רסאן מוקלשי, בעל 14 שנות ניסיון באוכל ערבי, מכניס את הנשמה לאוכל. המנות מאוד גדולות ומוגשות באופן אסתטי. יש יין שמתומחר סביר, וגם יש 15% הנחה לסועד על בקבוק יין שנקנה בחנות. יש גם אופציה לרכוש חמוצים מעשה בית.

למנה ראשונה הזמנו טאבולה על מצע של לבנה עם מלפפון ירוק ושום. מנה גדולה וטעימה, שלצדה הגיעו משולשי פיתה נצרתית, או כמו שמכירים אותה: פיתה עירקית, עם ממרח טעים, ואז הגיע חומוס נצרתי. בכלל, באזור הגליל עושים את החומוס עם יותר טחינה מאשר בשאר המקומות.
כרובית וחציל מטוגנים עם זילופי טחינה, היו מנה נדיבה נוספת על השולחן, ועלי הג'רג'יר נתנו מרירות עדינה למנה.

לעיקריות הלכנו על ערייס כיתאבון – אותה מנת בשר טחון לחוצה בין שתי חתיכות פיתה. זהו מאכל שתפס תאוצה בשנה האחרונה בארץ. פה הבשר היה קצוץ ומתובל בנדיבות, והפיתה הייתה אותה פיתה אש טאבון, לא עבה מדי, וספגה יופי את המיצים, קערת סלט ירקות קצוץ הייתה התוספת הכי טובה.
מנה עיקרית נוספת הייתה מחמר של עוף – נתחוני עוף מוקפצים עם תועפות בצל ותיבול מעולה, על מצע של פיתה. שוב מנה ענקית, טעימה. העוף לא יובש, והיה רך ונימוח, וכוס יין לבן איטלקי, שולחני ונעים, ליוותה יופי את הארוחה.
לקינוח לא היה מקום, אז כדור גלידה וקפה ערבי משובח סיימו את הארוחה הנהדרת.

כיתאבון היא מסעדה ערבית בלי טונות סלטים ובלי אירוח של אולמי בונבון. אווירה נעימה של בית אמא במלבוש מודרני, עושים חשק לחזור לשם שוב ולנסות עוד מנות מהתפריט.

כדי שיהיה לכם מושג על מנות בתפריט ומחירים: ארוחת בוקר נצרתית – גבינה ערבית, שתי ביצים קשות/מקושקשות, כדורי לבנה, שמן זית וזעתר, לחם טאבון וירקות חתוכים. (48 ¤); כרובית מטוגנת על מצע חציל בעיטור טחינה ושום לצד עלים עונתיים (41 ¤); סינייה כופתה – שכבת בשר עגל טחון אפוי בתנור עם תפו"א, עגבנייה, בצל ושמן זית, מכוסה בטחינה (68 ¤); צלעות טלה בגריל על מצע פריקי (110 ¤); חזה עוף במילוי גבינה ערבית אפוי בתנור עם רוטב טריאקי וזעתר (65 ¤); נתחי פילה על מצע חומוס הבית (65 ¤).

לכתבה המקורית לחצו כאן

לא מעט פעמים ביקרתי בנצרת.
עיר מיוחדת, מעורבת, קדושה, ומרגשת.
גם מבחינה קולינארית, נצרת היא אחת ויחידה.
אוסף של מסעדות ערביות מעולות, עם אוכל משובח ואירוח לבבי, כמו שהערבים יודעים לארח.
מה שקרא: "פותחים שולחן".
הביקור בנצרת הפעם התמקד במסעדת כיתאבון.
פתחו שולחן :)

שתיים מהמנות הראשונות לא אכלתי.
הסיבה: חציל :)
אני לא נוגעת בחצילים, וזה היה קצת חבל, כי המנות היו נראות מעולות.
הכי היה חבל לי שאחד המאכלים שאני הכי אוהבת, כרובית בטחינה, הגיע עם חציל.
מבינתי, הרגו לי את המנה.
לשאר היה טעים.
כרובית מטוגנת על מצע חציל בעיטור טחינה

את המנה הבאה אין צורך להציג.
טאבולה.
סלט רענן ומצוין, שהוגש על לבנה.

ושוב, הפחות אהוב עלי: חציל.
הפעם הוא הגיע עם גבינת חלומי מטוגנת. חלומי חלומי, אבל לא טעמתי.

ערוסת כיתאבון - בשר כבש ועגל מתובל, אפוי על מצע לחם טאבון עם בצל ופטרוזיליה.
זה היה טעים! זו מנה שבהחלט הייתי מזמינה שוב. מה יכול להיות רע בקבב בתיבול ערבי, שיושב בליבו של מאפה?
מומלץ!

סלט ציזיקי, היה טרי מאד, מרענן חך.

לעיקריות הוגשו שתי מנות.
סינייה כופתה - שכבה של בשר עגל טחון, שנאפה בתנור עם תפו"א ומכוסה בטחינה.
תענוג אמיתי. מנה מעולה.

זו הוגשה כעיקרית, אך הייתה בעיניי יותר מאגף המנות הראשונות.
תבשיל פריקי עם עוף, מנה נחמדה, לא מעבר לזה.

מבחינת אוכל לא היו מספיק מנות שטעמתי בשביל להתרשם (שתי ראשונות שאכלתי ועיקרית וחצי הן לא מספיק בשביל לחוות דעה שלמה ומושלמת על תפריט המסעדה), אבל מה שמאד הרשים אותי בכיתאבון, מעבר לטריות המנות, היא הגלריה.
המקום יפיפה, עם עיצוב מודרני וחדשני, ודגש על קונספט של אמנות ותרבות.
מה שמאד אהבתי זה את הספריה, שבה יש ספרים באנגלית, בעברית ובערבית. אין ספק שזה חידוש מרענן ומקסים.

בעל המסעדה הוא מוחמד עטיה, איש הייטק ובוגר הפקולטה למחשבים בטכניון, שחי שנים בתל אביב, והושפע מהאווירה האורבנית והחופשית שהיא משרה. משם הוא שאב את השראתו, וכשחזר לנצרת החליט לתת במה לקולינריה איכותית שתשולב עם תרבות על כל גווניה. ולא, זו לא עוד מסעדה בנצרת.
כיאה לקונספט האמנותי נערכות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים ואירועים מוזיקליים של נגני עוד וקאנון.
תדמיינו את זה יחד עם אוכל משובח מהמטבח הערבי - וקיבלתם מקום שכיף לשבת בו, בעיר הכ"כ מיוחדת הזו, נצרת.
גם היין מקבל כבוד במסעדת כיתאבון. מוצע תפריט יינות בוטיק ישראליים עשיר עם מגוון סוגי יינות אדומים ולבנים במחירים מעולים.

האווירה חמימה ומזמינה. המסעדה מחולקת לשתי קומות. החלל תחתון וקומת הגלריה שמתאימה לאירועים עד 50 איש.
האמת? הקומה העליונה ממש מקסימה. יש בה המון מוטיבים כמו תמונות, כלי נגינה, וריהוט מעניין.

כולי תקווה שעוד יצא לי להגיע לכיתאבון בהזדמנות אחרת, ולהנות ממנות נוספות, כי על פניו, היא עשתה לי חשק לעוד.
הקינוח היה הרבה פחות מעניין.

החלטנו לעבור במקום הכי טוב בעיר, "אל מוכתאר", ולקנח בכנאפה טובה. כי נצרת בלי כנאפה היא לא נצרת.
אהה, ולקחתי גם בקלאוות הביתה :)

לכתבה המקורית לחצו כאן

עם עיצוב מודרני וחדשני, ודגש על קונספט של אמנות ותרבות, לצד אוכל ערבי אותנטי מוקפד, מצליחה מסעדת "כיתאבון" לשלב בין מסורת לחדשנות ולהביא משהו מרענן לעיר נצרת. זהו הזמן להתאהב בה מחדש.

אל העיר נצרת שידועה בעושר ההיסטורי והקולינרי הצטרפה לפני כשנה מסעדת "כיתאבון" שאת תחילה דרכה החלה כבית קפה תרבות בלבד, ששם דגש על תרבות ואמנות, והיווה אבן שואבת ליוצרים ואנשי רוח בקהילה.
בעל המסעדה מוחמד עטיה, איש הייטק ובוגר הפקולטה למחשבים בטכניון, שחי שנים בתל אביב, והושפע מהאווירה האורבנית והחופשית שהיא משרה, ושאב את השראתו משם, רצה גם לתת במה לקולינריה איכותית ולהציע תפריט אוכל חדש ומגוון בדגש על מנות דגל מהמטבח הערבי המסורתי רב השנים. הניסיון לשלב בין הרוח, התרבות והאמנות לבין אוכל ערבי אותנטי מוקפד וחדשני, יוצר שילוב מיוחד שחוצה מגזרים.

כיאה לקונספט האמנותי נערכות תערוכות מתחלפות של אמנים מקומיים ואירועים מוזיקליים של נגני עוד וקאנון. שף המסעדה אמיר רסאן מוקלשי בעל וותק וניסיון של 14 שנה עם התמחות באוכל ערבי, הרכיב תפריט אקלקטי, החל מארוחות בוקר, סלטים וכריכים וכלה במנות עיקריות מהמטבח הערבי הנצרתי האותנטי שמתאפיין בחומרי גלם מקומיים, טריים ועונתיים. מנות הדגל הערביות כמו הכופתה, הערוסה, המוחמר והחומוס הביתי תופסות מקום של כבוד בתפריט שמתאים לכל חיך. מעת לעת מפליא השף בתבשילים כמו עלי גפן ממולאים, ומקלובה בהשראת אימו.

בין מגוון המנות ניתן למצוא את ארוחת הבוקר הנצרתית, גבינה ערבית, שתי ביצים קשות/מקושקשות, כדורי לבנה, שמן זית וזעתר, לחם טאבון וירקות חתוכים. (48 ¤).
כרובית מטוגנת על מצע חציל בעיטור טחינה ושום לצד עלים עונתיים. (41 ¤).
לעיקריות: סינייה כופתה, שכבת בשר עגל טחון אפוי בתנור עם תפו"א, עגבנייה, בצל ושמן זית, מכוסה בטחינה. (68 ¤).
צלעות טלה בגריל על מצע פריקי (110 ¤). חזה עוף במילוי גבינה ערבית אפוי בתנור עם רוטב טריאקי וזעתר. (65 ¤); נתחי פילה על מצע חומוס הבית. (65 ¤), ועוד.

כמו כן מוצע תפריט יינות בוטיק ישראליים עשיר עם מגוון סוגי יינות אדומים ולבנים במחירים שווים. ניתן גם לרכוש בקבוק הביתה בהנחה של 15%. גם שמן זית איכותי, זיתים בלאדי וחמוצים מתוצרת המסעדה ניתן להשיג במקום.
גם בקונספט עיצוב המסעדה הושקעה מחשבה רבה ולצד אוכל מסורתי העיצוב הינו חדשני ומודרני המאופיין בעושר של חומרים, טקסטורות, צבעים אשר נוכחים בצורתם הטבעית בכול פינה במסעדה כמו: עץ, בטון, קש, עורות, זכוכית ומתכת. כל אלו יוצרים אווירה חמימה ומזמינה. המסעדה מחולקת לשניים. חלל תחתון וקומת גלריה שמתאימה לאירועים עד 50 איש.

המראה התעשייתי בא לידי ביטוי באלמנטים מתכתיים כמו גרם המדרגות והפרופיל הדומיננטי שעוטף את קומת הגלריה. את קירות המסעדה מעטרות תמונות של נצרת הישנה, וגופי התאורה המשקיפים מעל החלל הכפול וקיר המסך המתנשא לגובה שתי קומות מעצימים את תחושת החלל.
במהלך היום, קיר המסך שוטף את החלל באור טבעי, ובד בבד עם הרצפה המצוירת והמחוספסת, והצללים המשתקפים מכל עבר, מטשטש הגבול בין החוץ לפנים, מה שהופך את השהייה במקום לחוויה מרעננת ואחרת.

לכתבה המקורית לחצו כאן