מן העיתונות - מסעדת נחלה

תאמינו או לא, אפשר לאכול מצוין גם בתחנות דלק. שרית סרדס-טרוטינו עם 15 מסעדות שיתדלקו את כל הרעבים, מסושי בקיסריה ושווארמה בצפון ועד מסעדה איטלקית במושב אמונים.

נחלה | תל-יצחק

מכריכים ועד אנטריקוט: מאוד ירוק פה, בנחלה שבכניסה לקיבוץ תל-יצחק. למסעדה יש מרפסת ודשא רחב ידיים, שיקרצו במיוחד למשפחות עם ילדים.

באגף הקליל יותר של התפריט תמצאו ארוחות בוקר ‭51-29)‬ ש‭,('‬ כריכים ‭43-38)‬ ש‭('‬ וסלטים ‭51-45)‬ ש‭.('‬ למי שרוצה לאכול ממש, יש גם מנות רציניות יותר, כמו אוסובוקו טלה ‭120)‬ ש‭,('‬ אסאדו בציר בקר ‭69)‬ ש‭,('‬ כבדי עוף ברוטב טריאקי ‭51)‬ ש‭,('‬ אנטרקוט ברוטב פלפלת ‭79)‬ ש‭('‬ ומרק ציידים חורפי ‭38)‬ ש‭.(' ‬

סיבה לבקר פה דווקא בימי שישי: תמורת 69 ש' לאדם תמצאו בכל שישי, בין השעות ‭09:00‬ ל‭,14:00-‬ בופה בסגנון אכול כפי יכולתך. בתפריט: סלטים, ירקות, גבינות קשות ורכות, דגים מלוחים ומעושנים, קישים ומאפים מלוחים, מוזלי, שקשוקה, ביצים טריות, מאפי בוקר מתוקים ושתייה חמה וקרה.

על קיבוץ תל יצחק שמעתי לראשונה רק כשהוזמנתי לארוחת בלוגרים במסעדת נחלה, מסעדה חדשה אשר הוקמה לפני פחות משנה בכניסה לקיבוץ.
כבר בכניסה למסעדה מורגשת אווירה של מסעדה ישראלית אותנטית, בהשראת הקיבוץ הסמוך.
עיצוב המסעדה מקנה אווירה ביתית (הסלוגן על הקיר מחזק את זה: "נחלה: הכי קרוב לבית") וחמימה: מדפים עם ספרים, תמונות עם דמויות היסטוריות ועוד.

בתור משפחה עם ילדים קטנים אנחנו תמיד מחפשים מקום לאירועים ומפגשים משפחתיים קטנים, ויש כאלה לא מעט. היות ולכל בני הדודים יש ילדים, אנו מעדיפים מקום בו ניתן לבלות עם ילדים, ואם גם האוכל מצויין, אז מה טוב. במסעדת נחלה מרפסת ולצידה דשא רחב, בהם יכולים הילדים לשחק ולתת לגדולים לאכול בשקט...

התחלנו את הארוחה מפלטת סושי מושקעת ואסתטית, שכללה סושי אבוקדו, צמחוני, סורמי, סלט טונה ספייסי, וטמאגו (חביתה יפנית) אשר הגיע בתוספת רוטב טריאקי.אני אהבתי במיוחד את הסורמי והספייסי טונה. המחירים: לסושי דגים:25 ש"ח, לסושי צמחוני: 20 ש"ח.

בתור אחת שילדה שבועיים לפני ביקור במסעדה ונמנעה מאכילת סושי תקופה ארוכה בגלל ההריון, זה היה חלום רטוב ופינוק אגדי עבורי.

את הסושי קינחנו בליווי כוס יין לבן מעולה - סוף סוף אני יכולה גם לשתות אלכוהול!

בימי החורף הקרים ניתן לשבת בסמוך לפטריות החימום, לצפות בטיפות הגשם הזולגות על החלון ולהזמין מתפריט החורף החדש.

את הטעימות מהתפריט התחלנו ממרק עשיר וטעים מאוד, בין הטעימים שאכלתי לאחרונה, ואשר הזכיר לי מרק דומה שאכלתי במסעדת ציידים בסלובניה, - מרק הציידים של סמי (מתכון כאן) (38 ש"ח) מדובר במרק בשרי עשיר (עם בשר בקר )וירקות שורש, ריחני המתאים במיוחד לימי החורף הקרים. המרק מגיע בתוספת לחם. היות והשף סמי בולליס במקור מאורוגוואי, מדינה בה מאוד אוהבים בשר, האהבה הזאת מתבטאת גם במנות אותן הוא מכין.

בארוחה סטנדרטית, המרק מגיע בקערה גדולה יותר: מנה משביעה ומומלצת ביותר.

מנות ראשונות:
מנה ראשונה נחמדה נוספת שהגשה הייתה פטה כבד עוף בציפוי שברי פיסטוקים בתוספת קונפיטורת שרי וצנימים (38 ש"ח).זו הייתה מנה, המוכרת לי בקומבינציה אחרת במטבח הצרפתי. לטעמי, הריבה לא השתלבה כל כך במנה ואני העדפתי למרוח את הפטה על הצנימים ללא נגיעה בריבה.

כנפי עוף - כנפיים טעימות מאוד עם קלחוני טירס טרי ברוטב קרמל צ'ילי לימון, כוסברה ושום (37 ש"ח). אני אישית לא בין אוהבי מנות עוף, אבל המנה הזאת בהחלט הפתיעה אותי לטובה.

פילה בס מוגש עם קרם חציל ויוגורט . הייתי מתבלת קצת יותר את המנה.

את המנות הראשונות ליווה סלט עגבניות ולבנה המורכב מעגבניות טריות, אנשובי, צנוברים, זיתי קלמטה וכדורי לבנה בתיבול שמן זית, בצל סגול, חסה וקרוטונים (45 ש"ח).

מנה מיוחדת נוספת היא קריספי ניוקי - כדורי פסטה ממולאים בגבינה ובעגבניות מיובשות על רוטב יוגורט שום שמיר (36 ש"ח).

מנות עיקריות:
לדעתי, המנה המומלצת מתפריט החורף של המנות העקריות היא תבשיל בקר עם ירקות שורש המגיע בתוספת אורז או פירה.מנה מאוד טעימה של תבשיל בטעם של בית (הזכיר לי את התבשילים הטעימים שחמתי עושה בימי שישי).

התבשיל הגיע בליווי יין אדום מסדרת יוגב של יקב בנימינה המתאים למנות בשריות:
כבד עוף מוקפץ עם פטריות טריות ברוטב טריאקי, כוסברה, צ'לי ושום, מוגשים עם פירה (51 ש"ח). אני אוהבת כבדים יותר עשויים.

סלמון ועגבניות פיקנטיות- פילה סלמון צרוב ברוטב עגבניות פיקנטי עם זיתים, פלפלים וצמחי תבלין (69 ש"ח).

הצמחוניים שבינינו יכולם להזמין קנלוני במחבת חם ממולא בתרד וגבינת ריקוטה, פסטה טריה מוקרמת בשמנת, פטריות וגבינה בולגרית (48 ש"ח). שותפי לשולחן מאוד אהבו את המנה.

מנה צמחונית נוספת הייתה פלפלים ממולאים על מצא של רוטב עגבניות, רוטב יוגורט, שום ושמיר, מנה ביתית טעימה (42 ש"ח)

קינוחים:
הקינוח האהוב עלי היה שוויצריה הקטנה - קינוח ללא גלוטן הכולל שוקולד לבן ומרנג - גם קליל וגם טעים.

קינוחים נוספים היו עוגת גבינה עשירה עם ריבת תותים וקדאיף (33 ש"ח)

סופלה שוקולד חם עם גלידת וניל (29 ש"ח) -הסופלה יצא מצויין, השוקולד נזל מתוכו בזמן החיתוך כמו שצריך להיות בסופלה המוצלח.

טארט טטאן - עוגת תפוחי עץ הפוכה מבצק פריך עם קינמון הוגש עם גלידת וניל (33 ש"ח)

לצד הקינוחים קבלתי קפה: יצירת אומנות של הברמנית.
במקום ניתן להזמין תה מיוחד וטעים Te' Amo (אותו טעמתי בבית וראיתי שבמקום נמצא אוסף מרשים ממנו).

במסעדה גם תפריט מגוון של ארוחות ילדים (39 ש"ח) הכולל את כל מה שהילדים אוהבים (הילדים שלי בטוח אוהבים): שניצלונים, נקניקיות, ספגטי, פיצה ולתוספת צ'יפס, אורז, פירה.

לסיכום, מקום מומלץ כבילוי חורפי משפחתי עם ילדים או רומנטי זוגי. אני בטוח אחזור לשם עם בעלי ושלושת ילדי.

לצפייה בבלוג מתוך אתר "קפה דה מרקר" לחץ/י כאן

הזמנות לערבי בלוגרים מביאות אותי למקומות שלא הייתי מגיעה אליהם בשום דרך אחרת. אחד מהמקומות האלו היה מסעדת "נחלה" בכניסה לקיבוץ "תל יצחק", שהזמינה אותי לטעום את תפריט החורף החדש (ביחד עם מנות רגילות וספיישלים). "אבל מה לכתוב בGPS?" "תכתבי פשוט "תל יצחק", זה יביא אותך". זו היתה ההכוונה שקיבלתי, וזה הספיק.

המסעדה ממוקמת מרחק קצרצר מצומת דרור, ויש לה שפע של חניה, מצרך נדיר בהרבה מקומות.

אנחנו התיישבנו בחלק הסגור של המסעדה (למסעדה גם חלק פתוח שבימי חורף כוסה באוהל ובפנסי חימום ובו גם הופיעה קבוצת נגנים להנאת הסועדים). כוס יין לבן, עוד אחת, והמנות הראשונות החלו להגיע. מגש סושי גדול ייצג את תפריט הסושי שיוגש בערב מיוחד פעם בשבוע (מעשה ידיו להתפאר של צבי היימן , תושב כפר נטר הסמוך) והמחירים? רול דגים ב25 שקלים, רול צמחוני 20 שקלים. מבין חמשת הסוגים שטעמנו (צמחוני, טמגו – חביתה יפנית, אבוקדו, טונה וסורמי – דמוי שרימפס) האחרון היה לי הטעים ביותר.

לצד שתיה קלה (כוס בגודל חצי ליטר!) הגיעה המנה החורפית הראשונה- מרק ציידים חורפי עם בקר וירקות שורש שמוגש עם לחם. המחיר לקערה גדולה 38 שקלים. לטעמי זו מנה עשירה ורבת טעמים שיכולה לשמש כארוחה בפני עצמה, במיוחד כשזה מגיע גם עם לחם. אחת הפייבוריטיות שלי של הערב.

"פטה כבד הבית" היה הבא בתור, פטה של כבד עוף בציפוי פיסטוקים מוגש בקונפיטורת שרי וצנימים (38 שקלים בתפריט). הקונפיטורה היתה לי מתוקה מדי וקצת שתלטנית ועד מהרה וויתרתי עליה וגם על הצנימים (הידים שלי הפכו לדביקות ואין שום צורה אחרת לאכול את זה. מגבון לח שהמלצרית מיהרה להביא פתר את הבעיה) ופשוט אכלתי עם מזלג רק את הכבד.

כנפי עוף עם צ'ילי לימון, כוסברה ושום, מוגשים עם קלחוני תירס טרי (37 שקלים בתפריט) גם הם נדרשו למגבונים הלחים. העוף היה טעים ועסיסי, התירס היה לי חרפרף פיקנטי.

פילה בס על קרם חצילים ויוגורט הוגש למרות שלא היה כתוב בתפריט שבאתר, כך שאני לא יודעת מחיר, היה נחמד. הדג היה עסיסי, הקרם היה "חצילי" בלי להיות שרוף, מנה נחמדה..

הלאה, עדיין בראשונות, "קריספי ניוקי" – כדורי פסטה ממולאים בגבינה ועגבניות מיובשות על רוטב יוגורט שום שמיר (36 שקלים בתפריט), מנה חמודה עם קונטרסטים של חום וקור, נחמדה כנשנוש זוגי נניח.

סלט עגבניות ולאבנה (45 שקלים לסלט של עגבניות, אנשובי, צנוברים, זיתי קלמטה וכדורי לבנה בתיבול שמן זית, בצל סגול, חסה וקרוטונים). טוב, סלט. לחובבי הבריאות בלבד, חתיכות העגבניה היו גדולות למדי והיינו צריכים לחתוך אותן בצלחת.

היין הלבן התחלף באדום (שניהם מסדרת "יוגב" של יקבי בניימינה, מאד עדינים מבחינת אלכוהול), וזה היה סימן שעוברים לעיקריות.

ואכן התותח הכבד יצא ראשון – "קדירת אסדו" בציר בקר, נתחי אסאדו ללא עצם שבושלו ארבע שעות בציר בקר וירקות שורש, מוגשים על מצע אורז בסמטי (69 שקלים). מנה חורפית כבדה וממלאת. מהסוג שאחר כך לא מסוגלים לזוז יותר מדי.

כבדי עוף היו הבאים בתור, מוקפצים ברוטב טריאקי עם פטריות טריות, כוסברה, צ'ילי ושום ומוגשים עם פירה או אורז – 51 שקלים בתפריט.

תוספות הפירה או האורז עולות 12 שקלים אם לוקחים אותן בנפרד, ומה שמאד חשוב- הפירה חלבי, מה שהופך אותו לסמיך וטעים הרבה יותר מפירה "פרווה".

את הכבדים פחות אהבתי, למרות רכותם, איכשהו לא התחבר לי הטריאקי והכוסברה. העדפתי את הכבדים בצורת הפטה מהמנות הראשונות.

"סלמון ועגבניות פיקנטיות" היו המנה הבאה, ב69 שקלים מקבלים נתח סלמון צרוב ברוטב עגבניות עם זיתי תסוס, פלפל קלוי וצמחי תבלין. למרות האזהרה של ה"פיקנטיות ", הטעם היחסית נטרלי של הדג מרכך את התבשיל שמתחתיו והטעם הוא יותר של הזיתים מאשר של חריפות.

שתי המנות הבאות היו צמחוניות -
מנת ממולאים – פלפלים ממולאים באורז ועשבי תיבול על מצע רוטב עגבניות טרי מוגש עם יוגורט שום שמיר (42 שקלים).ובכן, כן, ממולאים. ביתיים מאד לחובבי הז'אנר.

המנה הצמחונית השניה גם חתמה את מסכת המנות העיקריות – "קנלוני במחבת חם" – גבינת ריקוטה ותרד עטופות בפסטה טריה, מוגשות במחבת חם ברוטב שמנת , פטריות וגבינת מוצרלה – 48 שקלים בתפריט. למרות שהיינו מפוצצים מכל שאר המנות, המנה הזו נטרפה כמעט עד תום. מנה מנחמת מאד, צירוף של גבינות ושל תיבול עדין והרבה הרבה תרד בפנים, גם זו מנה שיכולה לשמש ארוחה בפני עצמה ללא שום דבר מסביב, אולי רק איזה יין אדום טוב. מבחינתי גם זו מנה מומלצת.

מפוצצים מפוצצים אבל כשמגיעים ארבעה קינוחים מפתים לשולחן, מי יכול להתנגד?

ראשונה הגיעה "שווצריה הקטנה" שלא מוזכרת בתפריט אבל מאד מומלצת, למעשה הבחירה שלי מבין ארבעת הקינוחים – מנה של גבינת מסקרפונה על מצע מרנג שוקולדי אגוזי, עם שיזוף קל מלמעלה – יאמי לגמרי.

לידה שכנה פרוסת עוגת גבינה עשירה עם תותים ופירורי קדאיף מתוקים. שני הקינוחים ב33 שקלים בתפריט.

בצלחת נוספת שכנו שני קינוחים נוספים – טארט טאטן – פאי תפוחים עם קינמון וגלידת ווניל – גם הוא ב33 שקלים, חביב לחובבי התפוחים בקינמון, ולצידו סופלה שוקולד חם עם גלידת ווניל ב29 שקלים. כמובן שמיד תקענו בו כפית כדי לבדוק את מידת "סופליותו" ואם יש לו תוך נוזל. היה. ניתן לראות בתמונה את התוך הרך והנוזלי מתערבב לו בגלידה שנמסה מעליו בגלל חום המאפה...

תפריט החורף מוגש ממש בימים אלה, ולאורך ימי החורף, יחד עם התפריט הרגיל של המסעדה. כאמור יש גם ערב סושי, וערב של להקת נגנים.

בימי שישי יש גם "בופה בסגנון משק" שמנצל את כל הטוב שבקיבוץ וביישובים החקלאיים שבסביבה, ומגיש בין השעות תשע בבוקר לשתיים בצהרים, מזנון שופע של סלטי משק, ירקות טריים, מבחר סוגי גבינות , דגים מלוחים ומעושנים, קישים, מאפים, מוזלי, שקשוקות, ביצים טריות, מאפים מתוקים וכמובן שתיה חמה וקרה, בקיצור, אוסף של מטעמים שיכול להעביר אדם ישר לאווירת השבת הנינוחה.


לצפייה בבלוג מתוך אתר "עכבר Cafe" לחץ/י כאן

היינו כמה ידידים שהוזמנו בלילה קר וסוער למסעדת "נחלה" אשר בתחנת הדלק שבכניסה לקיבוץ תל יצחק.

כאורחי המקום, הנחנו את מלאכת בחירת המנות לבעלי המסעדה ואלה, מצידם דאגו להגיש לנו את מיטב מאכלי המטבח פרי יצירתו של השף סמי בולליס יליד אורוגוואי.

למרות ש"נחלה" מכנה את עצמה בר מסעדה איטלקי זהו ממש אינו תיאור נכון של המקום. זו אינה מסעדה איטלקית, למרות מנות הניוקי והקנלוני שטעמנו וזו גם אינה מסעדה דרום אמריקנית, כפי שניתן לשער כשלומדים על מוצאו האורוגוואי של השף. "נחלה" היא מסעדת פיוזן, שאינה מתיימרת להיות מסעדה גורמה. זוהי מסעדה שכמה מן המנות בה מצויינות, כמה בינוניות וכמה מעט פחות מכך.

פתחנו במגש סושי טעימים אשר, כפי שהוסבר לנו, יהוו בקרוב חלק מתפריט המסעדה ויוגשו בימי רביעי בשבוע.

המשכנו במרק עשיר של בשר וירקות שורש, ממש התחלה נפלאה לארוחה בערב צונן, המשכנו בפטה כבד בציפוי שבבי פיסטוקים עם נטיפי ריבת שרי – שילוב מעניין, מקורי וטעים, ואחריו כנפי עוף ברוטב צ'ילי מתקתק – בנאלי למדי אך השתלב בצורה נכונה עם נתחוני התירס שליוו את המנה. ולצידם מנת כדורי ניוקי פריכים במילוי גבינות וסלט הירקות סתמי של עגבניות, זיתים, אנשובי וחסות ברוטב עדין עם כדורי גבינת לבנה. נתחוני דג בס ברוטב יוגורט וקרם חציל לא היו בדיוק לטעמי – השילוב המוזר של חציל, דג בס ויוגורט לא עשה לי את זה, כפי שאומרים.

עוד אנו מתרווחים במושבינו ומשחררים את חגורת המכנסיים והתחילו לזרום המנות העיקריות – תבשיל מיוחד ומעניין של בקר בירקות שורש, מעין גרסה סמיכה ועשירה יותר של מרק הבקר שבו נפתחה הארוחה, כבדי עוף עם פטריות ברוטב טריאקי מתקתק מעט, סלמון בסגנון חריימה, אני את החריימה שלי מעדיף עם דגים כמו לוקוס, בורי ואחרים, את הסלמון אני מעדיף עם רטבים עדינים יותר של חמאה, לימון ושמנת. המשכנו במנה יפה של פלפלים ממולאים באורז, ללא בשר אך טעימים למדי ברוטב עגבניות שום ושמיר ובקנלוני מצויינים עם תרד, מוצרלה וריקוטה ברוטב שמנת וגבינה בולגרית.

קינחנו בעוגת גבינה עם תותים וקדאיף, ב"שוויצריה הקטנה" (כך היא נקראת כאן) שהיא מעין עוגה אישית עם בסיס אגוזים ושוקולד, קציפת מסקרפונה ומרנג, בטארט טאטן ובסופלה שוקולד עם גלידת וניל – העדפתי את "שוויצריה הקטנה" בגלל עדינותה של קציפת המסקרפונה ופריכותו של בסיס האגוזים אך גם הקינוחים האחרים היו טעימים למדי.

המקום נעים למדי, ומתאים במיוחד לארוחות משפחתיות ומפגשי חברים, השירות אדיב וחברותי והמלצריות מסבירות פנים. בימי ששי מגישים כאן, כך סיפרו לנו, ארוחות בוקר בהן ניתן ליהנות מבופה עשיר ומתפריט מגוון.


לצפייה בכתבה מתוך "אתר האוכל של ג'אקומו" לחץ/י כאן

אווירה רגועה, מלצרים מקסימים, בופה עשיר וביצי עין מושלמות. שווה לצאת מהעיר לפעמים

את העובדה שאין לי רכב אני בקושי מרגישה. בתל אביב מתניידת ממקום למקום באופניים, כשנוסעת להורים נעזרת ברכבות ואיך טלי סיני-ריקליס אומרת? היידה ברה. אבל עניין חוסר הניידות מורגש עד כאב כשצריך להגיע אל מחוץ לעיר, למקום שאין אליו בהכרח תחבורה מידית.

ע', אחותי הגדולה, אוספת אותי ממחלף פולג (מחלף איקאה) אחרי נסיעה במונית שירות שגרמה לי לפקפק בנחיצותו של המין האנושי. אחרי נסיעה קצרה הגענו אל מסעדת נחלה הסמוכה לקיבוץ תל יצחק שבשרון.

אנחנו נכנסות אל חלל מקורה עם בטון חשוף המשמש כרצפה. החצר הפנימית הגדולה, עם דשא, כיסאות ושולחנות נמוכים בהחלט קורצת, אבל קצת קריר לנו מדי ואנחנו מחליטות לשבת בפנים. אין ספק שאם היינו מביאות למקום גם את שני ילידה הקטנים של אחותי - החצר המזימנה היתה יכולה להיות פתרון מעולה בשבילם.

אל השולחן ניגשת המלצרית הכי חביבה שנתקלתי בה בחיי. היא כל כך שירותית וחייכנית, כל כך נכונה לעזור, שהכנות שלה פשוט כובשת. היא גם גורמת לי להיזכר בכמה מלצריות תל אביביות עגומות ולחשוב כמה כיף זה לצאת מדי פעם מהעיר.

המסעדה מגישה במהלך השבוע ארוחות בוקר, מנות ראשונות, פסטות ומנות עיקריות, אבל בימי שישי הנהיגה במקום את "בופה שישי": אכול כפי יכולתך של מבחר לחמים, גבינות, דגנים, מוזלי עשיר, סלטים, דגים, קישים, עוגות ועוד. מהמלצרית מזמינים את הקפה ואת הביצים, וישנה עמדה עם מכונה לסחיטת תפוזים בשירות עצמי, שהמלצרים החביבים ישמחו לסחוט עבורכם.

האוכל עצמו טעים מאוד. ע' הזמינה שקשוקה מהבילה שהיתה עשויה בדיוק כמו שצריך. העין ההפוכה שלי היתה עשויה בדיוק מופתי: חלבון טעים ומעט קריספי וחלמון לא נוזלי מדי ולא צמיגי מדי. מושלם. כוסות הקפה היו עצומות בגודלן. ע' התענגה על ההפוך ומהאמריקנו עם חלב דל שלי נהניתי טיפה פחות, אבל רוב הסיכויים שזה קשור למים הארצ-ישראליים הבעייתיים ולאו דווקא לקפה עצמו.

המבחר בבופה גדול, אבל אין תחושה של התנפלות מצד יושבי המסעדה. פשוט מסתובבים סביב השולחן העמוס, חותכים לחם או בוחרים כמה לחמניות קטנות, מוסיפים קצת טפנד זיתים מצוין לצלחת ועוד כף נדיבה של לבנה. ועוד אחת קטנה להרגשה. יאמי.

בזמן השהות שלנו בנחלה נכנסו ויצאו לא מעט לקוחות, שנראו כאילו המקום הוא חלק משגרת יום השישי הקבועה שלהם. כן, בדיוק כמו שבתל אביב כמעט לכל אחד יש את הקפה הקבוע שלו, גם כאן מגיעים תושבי הסביבה לפתוח את סוף השבוע בנעימים. וכן, אפשר לומר שגם אנחנו חזרנו משם רגועות, בטח בגלל שלא חזרתי לתל אביב במונית שירות.

לצפייה בכתבה מתוך אתר "NRG" לחץ/י כאן

"אחרי החגים יתחדש הכל", כך אומר השיר. יש רק לקוות שאחרי החגים האלה אפשר יהיה לשוב ולאכול בצורה מסודרת, ולהתחמק מארוחות משפחתיות צוהלות יתר על המידה. בסוף השבוע הקרוב אפשר לנצל את מזג האוויר הסתווי ולצאת לטייל ברחבי הארץ. אה, ועל הדרך כדאי גם לאכול משהו קטן

בראנץ' שישי: בופה ישר מהמשק במסעדת נחלה

מסעדת נחלה בפאתי קיבוץ תל יצחק משיקה בופה בסגנון משק מידי יום שישי, בין השעות 09:00 – 14:00. בתפריט מגוון סלטי משק, ירקות טריים, גבינות קשות ורכות, מבחר דגים מלוחים ומעושנים, עמדת קישים ומאפים, מוזלי, שקשוקות מהבילות, חביתות לבחירתכם מביצי משק טריות, מאפים מתוקים ושתייה חמה וקרה.

כמה: 69 שקלים לאדם בשיטת אכול כפי יכולתך.
היכן: נחלה - בתחנת הדלק של הקיבוץ,תל יצחק.


לצפייה באייטם מתוך אתר "עכבר העיר" לחץ/י כאן

נחלה

אלי שחר, חבר קיבוץ תל יצחק קיבל הצעה מפתה מהנהלת הקיבוץ: להקים מסעדה חדשה על חורבות מסעדת סאמ'ס האיטלקית שפעלה במקום.

שחר, שמגיע מענף השירותים קיבל את ההצעה בשמחה וכך נולדה מסעדת נחלה. המקום עוצב כחלל גדול והוענק לו אופי כפרי, תוך ניצול מדשאות הקיבוץ, לטובת משפחות עם ילדים שאוכלים במקום ומחפשים מקומות להתרוצץ בהם. במקום נבנתה פרגולה חיצונית מקורה, השולחנות מעוטרים במפות תכולות ואווירת הקיבוץ, משרה רוגע.

שף המקום הוא סמי בולליס, בעברו שף מסעדת בליקר במרינה בהרצליה, שבנה תפריט שיתאים גם למשפחות וגם לאנשי ההיי טק המגיעים לעסקיות, הכולל: כנפיים ברוטב צ'ילי ולימון (37 שקלים), חציל בקרם חומוס (33 שקלים) סלט עגבניות תמר, אנשובי, צנוברים זיתים וכדורי לבנה (45 שקלים) מבחר פסטות כגון פטוצ'יני עם פטריות מוקפצות וכבדי עוף בציר בקר (49 שקלים) ועוד.

לצפייה באייטם מתוך אתר "וואלה!" לחץ/י כאן